סלימאן (עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

המרכז למיפוי ישראל הינו גוף ממשלתי ולפיכך הטענה כי מדובר בפגיעה בזכויות יוצרים איננה מקובלת.

כמו כן הטענה כי המזכר איננו בכתב ידו של מר פרץ איננה נגלית על פני הדברים, ומכל מקום איננה עילה שלא לקבל את המסמך.

טענות לגוף הדברים ישמיע עו"ד ג'יג'יני בהמשך ולא בשלב זה בו נדונה קבלת המסמכים.

אני מקבלת את המזכר והמפה ומסמנת כ-מש/1 ומש/2.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תשע"א, 18/08/2011 במעמד הנוכחים.

תמר בזק רפפורט, שופטת

החלטה

ערר על החלטת בית המשפט השלום ירושלים (כב' השופטת ש. רנר) מיום 12.8.11 במ.ת. 12015-08-11.

כנגד העורר כתב אישום על פיו ביום 6.8.11 בשעה 19:00 שהה בישראל, באזור הישובים אורה עמינדב, בניגוד לחוק. בית משפט קמא קבע כי יתקיימו ראיות לכאורה לנטען בכתב האישום. כן נקבע כי נתוניו של העורר מלמדים כי קיים חשש משמעותי שישוב ויכנס לישראל שלא כדין אם ישוחרר וכן חשש כי ימלט מאימת הדין אם ישוחרר.

סנגורו המלומד של העורר טוען כי לא נתקיימו ראיות לכאורה, באשר לא הובאו ראיות לכך שמקום בו נתפס המשיב מצוי בשטח ישראל. אין לקבל טענה זו. ראשית, העורר בהודעתו הודה כי נכנס לישראל. שנית, בדו"ח הפעולה שרשם השוטר שתפס את העורר נרשם כי הוא נתפס בשלוחות מתחת לעוקף אורה עמינדב, לאחר שניסה לעלות בשלוחות לכיוון מושב אורה, במזכר פקד דוד ריסין צוין מקום התפיסה על פי קאורדינטות וצוין כי מדובר בשטח ישראל. שלישית, היום הובא בפני מזכר שערך השוטר התופס ובו ציין את מקום המעצר ביחס למסילת הרכבת, מצפון למסילה, וציין כי המעצר נערך בשטח ישראל מרחק כ – 1.5 ק"מ מקו הגבול אל תוך שטח ישראל. די בנתונים אלה כדי להקים תשתית לכאורית למיוחס לעורר בכתב האישום.

מוסיף הסנגור וטוען כי מרשו הופלה לרעה לעומת אחרים אשר נתפסו עמו באותה הזדמנות ואשר שוחררו. ב"כ המשיבה הבהירה את נתוניהם של אותם אחרים, והם שונים מאלו של העורר. כנגד העורר ארבע הרשעות בחמישה אישומים בגין שהייה בישראל שלא כדין. כמו כן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי מיום 15.2.10 בגין עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. כנגד מי מן האחרים לא תלוי ועומד מאסר על תנאי וכנגד מי מהם אין מספר הרשעות קודמות בהיקף דומה. אינני סבורה אפוא כי מדובר ב"אכיפה בררנית" המצדיקה שחרורו של המשיב.

מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא, כי הרשעותיו הקודמות של העורר ובפרט המאסר על תנאי שהוטל עליו לפני כשנה וחצי, ושהינו בר הפעלה בתיק העיקרי, כמו גם העובדה כי מהודעתו עולה כי הוא נכנס לישראל לעיתים למטרות עבודה מקימים חשש משמעותי כי המשיב ישוב ויכנס שלא כדין לישראל אם ישוחרר. כמו כן מקובל עלי כי קיומו של מאסר על תנאי תלוי ועומד במשולב עם היותו של העורר תושב שטחים מקימים חשש להימלטות מהדין, אשר איננו מאפשר שחרורו לביתו בערבויות כפי שהוצע על ידי הסנגור.

הערר נדחה אפוא.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תשע"א, 18/08/2011 במעמד הנוכחים.

תמר בזק רפפורט, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: