סלימאן נ' בן אליהו ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו למשאית בבעלותו בתאונה בה היתה מעורבת גם משאית הנתבעים אשר נהוגה היתה על ידי הנתבע 1.

התובע הינו בעליה של משאית. לטענתו, ביום 24.8.09 הגיעה המשאית, נהוגה על ידי מר סלים נאדר, לאזור הפריקה בנמל חיפה. בעת שהמשאית עמדה ללא תזוזה, בהמתנה לפריקה, הגיחה משאית סמיטריילר נהוגה על ידי הנתבע 1 ותוך כדי נסיעה שברה את המראה השמאלית של משאית התובע.

התובע טוען כי הנתבע עצר את רכבו, בדק לשלום נהג התובע והודה באשמתו.

הנתבעים טוענים כי ביום התאונה, סיים הנתבע 1 להעמיס את המשאית והחל בנסיעה מן המקום. או אז, הגיעה משאית התובע ובעת שביקשה להיכנס לעמדת הפריקה, חדרה לנתיב הנסיעה של הנתבע ופגעה עם המראה במכולה שניצבה על רכב הנתבע.

בעדותו בבית המשפט טען נהג משאית התובע, מר נאדר, כי המשאית בה נהג היתה בעצירה מוחלטת, ממתינה לפריקה, בעוד שהמשאית בה נהג הנתבע נסעה במהירות בסמוך אליו (פרוטוקול, עמ' 2, שורה 15) ופגעה בו.

את העובדה כי פגע בו חלקו האחורי של הסמיטריילר בלבד מסביר מר נאדר: "זה תלוי בסיבוב" (עמ' 3, שורה 15) ועוד, הסביר זאת במבנה המשאית.

הנתבע 1 טען כי המכולה שהוטענה על המשאית בה נהג, הינה ארוכה וכי "הגורר עד שהוא מפתח מהירות, זה כלי שלא יכול לנסוע מעל 25 קמ"ש" ובכך סותר את טענת התובע כי נסע במהירות.

עוד טען הנהג הנתבע כי לאחר הפגיעה "אני זוכר שראיתי אותו עם הקבינה והגלגל שלו בתוך הנתיב שלי.." (עמ' 3, שורה 32) ובכך מסביר את גרסתו כי התובע פגע בו.

בגרסה זו תומך גם המנופאי, מר יאיר דן, אשר פרק והעמיס את המכולות באותה עת וראה את התאונה. לדבריו "הנתבע 1 התחיל לנסוע, והתובע בא ונכנס באלכסון לנתיב שלו, אסור לו להכנס לנתיב, לכל אחד יש נתיב משלו." (עמ' 4, שורה 11).

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהוצגו בפניי אני קובעת בזאת כי דין התביעה להדחות.

הוצגו בפניי שתי גרסאות לאירוע. גרסא אחת, של התובע, לפיה נהג משאית הנתבעים הוא שסטה לעבר נתיבו של נהג התובעת ופגע במראת הרכב. גרסא שניה, של הנתבעים, לפיה לאחר שמשאית הנתבע סיימה להעמיס, החלה בנסיעה מן המקום, כאשר אז הגיעה משאית התובע על מנת לפרוק את מטענה ובדרכה על נתיב הפריקה, סטתה לעבר הנתיב בו נסעה משאית הנתבעים ופגעה בה. גרסא זו נתמכת בעדות המנופאי.

במצב דברים זה, אני מוצאת כי התובע לא הוכיח את תביעתו. אין כל ראיה שיש בה כדי לתמוך בגרסת התובע המבוססת על עדותו של נהג המשאית בלבד. עדות המנופאי בנמל, אשר צפה באירוע ממעל, תומכת דווקא בעדותו של נהג משאית הנתבעים. לפיכך, גם אם כטענת התובע, יש להתייחס בספקנות לעדות המנופאי, העובד עם נהג הנתבעים בנמל, אזי גם בהיעדרה, התובע לא הציג כל טעם שהוא המוביל להעדפת גרסתו לנסיבות התאונה על פני גרסת הנתבעים.

לפיכך, התביעה לא הוכחה והיא נדחית בזאת.

אחר ששקלתי בדבר, איני מחייבת בהוצאות.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: