סלומון נ' פרקליטות מחוז ירושלים

פסק דין

תחילתו של תיק זה בפסק דין שניתן נגד בנו של המערער.

ביום 19.3.08 הגיש ב"כ המערער בקשה לביטול פסק דין בטענה כי הרכב בו בוצעה העבירה אינו רשום על שמו של הבן וכי "כל העת נמצא בידי אביו, אלכסנדר סלומון".

בהתאם כך בוטל פסק הדין. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 26.5.09, הוסכם כי ברכב נהג ביום העבירה אלכסנדר סלומון (כך לפי הצהרת ב"כ הנאשם), לפיכך שונה שם הנאשם בכתב האישום לשמו של המערער.

לאחר שמיעת הראיות, הרשיע בית המשפט (סגן הנשיא כב' השופט י' ריבלין) את המערער בעבירה בניגוד לתקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה בכך שבפנייתו שמאלה בצומת לא נתן זכות קדימה לרכב אחר שבא ממולו והיה קרוב לצומת.

טענתו העיקרית של ב"כ המערערת הייתה הסתירה בדברי המתלונן בכך שבתלונת האזרח שהוגשה למשטרה (סומנה ת/1) טען המתלונן כי נאלץ לבלום על מנת לא להתנגש עם רכבו של המערער ואילו בבית המשפט לא חזר המתלונן על גרסתו זו, אלא טען כי האט את רכבו כדי להימנע מתאונה.

בית משפט קמא היה ער לעובדה זו וקבע כי הוא מתרשם מכנות עדותו של המתלונן.

מעטים המקרים בהם בית משפט שלערעור מתערב בקביעת מהימנות וגם לגופו של עניין, בין אם המתלונן בלם את רכבו ובין אם האט את רכבו, עדיין נעברה העבירה.

לגבי טענתו הנוספת של ב"כ המערער בדבר אי מתן הודעה לנאשם, אינני נזקק לדון בסוגיה זו, לנוכח הודעת ב"כ הנאשם לפרו' לפיה הרכב היה בחזקתו של הנאשם.

לעניין העונש, אומנם מדובר בנהג ותיק אך אין הצדקה שבית משפט זה יתערב בשאלת העונש (1,000 ₪ קנס ושני חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים).

סוף דבר, אני דוחה את הערעור על שני חלקיו.

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תש"ע, 23/03/2010 במעמד הנוכחים.

אמנון כהן , שופט

הוקלד על ידי: איריס חביב