סלומון נ' גויכמן

פסק דין

תביעה לתשלום דמי תיווך ופיצוי מוסכם מכוח הסכם תיווך והסכם בלעדיות.

א. מבוא:

1. התובע הוא מנהלה של סוכנות תיווך "רילטי אקזיקיוטיב" (להלן: "סוכנות רילטי").

2.בתחילת חודש מרץ 2013 פנתה הנתבעת לטל קליינר - מתווך בסוכנות רילטי (להלן: "טל"), וביקשה ממנו לפרסם למכירה את דירת אמה בקרית ביאליק, בכוונה למצוא לאם דירה לקניה בקרבת דירתה בנשר.

לאחר שיחה עם טל הגיעה הנתבעת למסקנה כי עדיף שתמכור גם את דירתה, ועל כן בקשה לפרסם גם את דירתה לצורך מכירה.

כן בקשה הנתבעת מטל למצוא לה ולאמה דירות נפרדות קרובות קטנות או לחילופין דירה אחת גדולה שתתאים לשתיהן.

3.ביום 4/3/13 חתמה הנתבעת על הסכם תיווך ועל הסכם בלעדיות ל-6 חודשים, למכירת דירתה בנשר. בסעיף "מחיר מבוקש" נכתב סך של 895,000 ₪, ובסמוך לכך נכתב כמחיר שיווק סך של 920,000 ₪.

עוד צוין בהסכם כי דמי התיווך יעמדו על 2% ממחיר העסקה, וכי במקרה של הפרת ההתחייבות של הבלעדיות, ומכירת הדירה שלא באמצעות סוכנות רילטי, תחויב הנתבעת לשלם 4% ממחיר העסקה.

4.מספר ימים לאחר מכן (ביום 7/3/13), חתמה גם אמה של הנתבעת על הסכם תיווך והסכם בלעדיות למכירת הדירה שלה.

5.התובע טוען כי לאחר חתימת הנתבעת על הסכם התיווך והבלעדיות למכירת דירתה, ביצעה הסוכנות פעולות שיווק רבות לצורך מכירת הדירה, אשר כללו צילום הדירה, הפקת סרטון וירטואלי, הצגת הדירה באתר "יד 2" בצירוף תמונות וסרטון, תליית שלט בדירה, וביקור עם לקוחות פוטנציאליים שהתעניינו ברכישת הדירה, וחתמו על טפסי לקוח.

פעולות דומות נטען כי בוצעו גם ביחס לדירת האם.

6.ביום 17/3/13 מכרה אמה של הנתבעת, באמצעות סוכנות רילטי, את דירתה, ודמי התיווך בגין מכירה זו שולמו במלואם לסוכנות בהתאם לקבוע בהסכם.

7.בסמוך למועד זה הציע התובע לנתבעת ולאמה דירה גדולה בנשר לקניה (להלן: "הדירה ברחוב דבורה"). הדירה כללה מחסן שהוסב ליחידת דיור ללא היתר בניה, אך היא שווקה על ידי התובע, בפרסום שבצע ביד 2, כדירה בעלת שתי יחידות דיור: "דירת גן...כניסה נפרדת, יחידת דיור+גינה 3 חד' כ-60 מ"ר נפרדת..מתאים ל-2 משפחות".

8.התובע טוען כי כבר בביקור הראשון של הנתבעת בדירה הוסבר לה כי יחידת הדיור נבנתה ללא היתר, ומוכרת הדירה אף הציגה לה את הגבולות המקוריים של המחסן שהוסב ליחידת דיור והראתה לה את חריגות הבנייה.

הנתבעת מאשרת כי נאמר לה שהדירה כוללת יחידת דיור שנבנתה ללא היתר בנייה, אך לטענתה הובהר לה על ידי המתווכים כי בעלי הדירה נשפטו ונקנסו, ולפיכך לא צפויות בעיות משפטיות עתידיות בקשר לבניה הלא חוקית.

על בסיס המידע שמסרו לה המתווכים חתמה, לטענתה, על טופס הצעת מחיר לצורך רכישת הדירה.

9.בסמוך לחתימתה על טופס הצעת המחיר לרכישת הדירה ברחוב דבורה, הודיע לה התובע כי מצא קונה גם לדירתה בסכום של 880,000 ₪, וכן הודיע לה במקביל כי הצעת המחיר שהציעה עבור הדירה ברחוב דבורה, התקבלה.

התובע ביקש מהנתבעת להגיע לעוה"ד בן נון על מנת לחתום על ההסכם למכירת דירתה לקונה שהציע לרכוש את הדירה ב - 880,000 ₪, וכן על ההסכם לרכישת הדירה ברחוב דבורה.

10.הנתבעת טוענת כי טרם הגעתה לעורך הדין הוברר לה, לראשונה (מעורך הדין בשיחה טלפונית עמו) כי העובדה שליחידת הדיור בדירה ברחוב דבורה אין היתר בניה, הינה בעייתית, וכי אין אמת בדברי ההרגעה שנאמרו לה על ידי המתווכים לפיהם לא צפויות בעיות משפטיות עתידיות בנושא.