סלומון ואח' נ' חזני ואח'

פסק דין

ביום 3.8.04 נחתם בין הצדדים הסכם למתן שירותי תכנון אדריכלי לתוספת בניה בדירת התובע על ידי הנתבע (להלן: "סלומון" ו"חזני" בהתאמה). בפני תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים שכל צד טוען כי נגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי הצד שכנגד.

הטענות בתביעה

לטענת סלומון, על פי ההסכם היה על חזני לדאוג להוצאת היתר בניה כדין. כתשעה חודשים לאחר החתימה על ההסכם אושרה הבקשה להיתר בוועדה המקומית לתכנון ובניה, וחזני אישר לסלומון להתחיל בעבודות הבניה, והבטיח, כי תוך זמן קצר יתקבל ביתר בניה כדין. העבודה הסתיימה בחלוף ארבעה חודשים, וההיתר לא התקבל. כתוצאה מכך נקנס סלומון בסכום של 13,000 ₪ על ידי עירית חיפה, שאף דרשה ממנו לבצע ליגליזציה לתוספת הבניה, אולם חזני לא שיתף עימו פעולה, ואף סרב למסור לו את החומר הנוגע להמשך הטיפול בליגליזציה, חרף העובדה שהסכום שנקבע בהסכם שולם לחזני במלואו.

סלומון מסר בעדותו, כי החל בבניה על אף שלא היה היתר בניה, שכן חזני מסר לו, כי תוך חודשיים-שלושה יושג היתר בניה.

חזני מסר בעדותו, ובכתב ההגנה שאת תוכנו אישר בעדותו, כי ביום 28.9.04 הגיש את הבקשה להיתר בניה. בעת ביצוע התכנון לתוספת הבניה, התגוררו סלומון ורעייתו בדירה אחרת, אותה היו צריכים לפנות, ועל כן ביקשו בני הזוג להחל בבניה בזמן שהבקשה להיתר בניה נדונה בוועדה המקומית לתכנון ובניה. בני הזוג ביקשו להתחיל בעבודות הפנים של הדירה החדשה, והוא נתן הסכמתו להתחיל בביצוען של עבודות שאינן טעונות היתר, כלומר עבודות השיפוצים בתוך הדירה, ולא העבודה הכרוכה בפריצת הגג, הטעונה היתר. חזני ציין, כי נאות להתחיל בעבודות הבניה הואיל וצפה, כי לא תהיה בעיה באישור תוכנית הבניה שהגיש.

בסופו של דבר התעוררה בעיה, הואיל והקבלן המבצע בנה קיר שמיקומו לא תאם את המיקום על פי התוכנית שהכין חזני, וגרם לחריגה בשטחי הבניה. חזני דרש מהקבלן ומסלומון להרוס את הקיר, ולבנותו במקום הנכון, וזאת הן בשיחות בעל פה והן בכתב (ראה נספחים ה' וו' לכתב ההגנה). סלומון סרב להרוס את הקיר ולבנותו מחדש, שכן רצה להישאר עם חדר גדול יותר. חזני ציין בעדותו, כי גילה שהקיר האמור נבנה שלא במקום שתוכנן לכך בביקורו השבועי בדירה, מיד לאחר בנית הקיר. באותו שלב, ניתן היה להחזיר את המצב לקדמותו, אך סלומון סרב לעשות זאת.

אין מחלוקת, כי נגד סלומון ורעייתו הוגש כתב אישום לבית המשפט לענינים מקומיים בחיפה, בגין הבניה החריגה. השניים הורשעו, ועל כל אחד מהם הושת קנס בסכום של 4,000 ₪. כמו כן חויבו בכפל אגרות ותשלומים שהיו מגיעים מהם אילו ניתן היתר בניה, בסכום של 5,151 ₪.

מחומר הראיות שפני עולה, כי הבניה בוצעה בחריגה מתוכניותיו של חזני, והוא התריע על כך בפני סלומון. עוד עולה, כי סלומון היה מודע לכך, שהבניה החלה, ונמשכה, ללא קבלת היתר בניה. סלומון אינו יכול לגלגל את האחריות לביצועה של הבניה ללא היתר אל כתפיו של האדריכל. לפיכך אני דוחה את תביעת סלומון לפיצוי עקב ההליך הפלילי שנוהל נגדו ונגד רעייתו.

כתב התביעה כולל מספר ראשי נזק נטענים נוספים, כדלקמן:

"ליקויים בבניה שנגרמו בגלל תפקוד לקוי ואי פיקוח על הבניה" – לא הוכח קיומם של ליקויים בבניה; ואף אם קיימים ליקויים כאלה, הרי שההסכם בין הצדדים אינו כולל אחריות של חזני לטיב הבניה. הטענה כי לא קוים פיקוח על הבניה, כהגדרתו בהסכם בין הצדדים, לא הוכחה.

"טיפול בבקשה ע"י המהנדסת יהודית ריזמן" – מדובר בטיפול בהליך הליגליזציה של החריגה בבניה. הואיל ולחזני אין כל אחריות בגין החריגה בבניה, אין כל בסיס לדרישה כי ישא בעלויות הנובעות ממנה.

"החזר עבור הפרת הסכם" – מדובר בטענה סתמית ללא כל פירוט, ומשכך דינה להידחות.

נוכח האמור לעיל דין התביעה להידחות.

הטענות בתביעה שכנגד

בתביעה שכנגד תובע חזני את יתרת שכר הטרחה שלטענתו מגיעה לו מסלומון, וכן פיצוי של 20,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע. לטענת חזני, סלומון "מכפיש את שמו" בטענותיו השונות, כמפורט בסעיף 3 לכתב התביעה שכנגד. עוד הוא טוען, כי שמו הוכפש בבית המשפט לענינים מקומיים, תוך הטעיתה של המהנדסת יהודית שני באופן מכוון, כך עולה מפרוטוקול הדיון שצורף לכתב התביעה שהגיש סלומון.

סלומון טוען, כי שילם לחזני את מלוא שכר הטרחה המגיע לו על פי ההסכם, אך חזני הפר את ההסכם, ולא מילא אחר התחייבויותיו בו לעקוב אחר הבניה עד לקבלת היתר בניה, לפקח על הבניה עד תומה, להכין תוכניות מצב סופי ולטפל באישורן.

באשר לטענות בדבר פרסום לשון הרע מצד חזני, הרי שדברים שנאמרו במסגרת כתבי הטענות והדיון, הן בהליך זה והן בהליך שהתנהל נגד סלומון ורעייתו בבית המשפט לענינים מקומיים, אינם מהווים פרסום לשון הרע, אלא פרסום מותר, בהתאם לסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), הואיל ומדובר בדברים שנאמרו במהלך דיון בבית משפט.

לגבי יתר הטענות המפורטות בסעיף 3 לכתב התביעה שכנגד, הרי שלא הוכח בפני פרסום כלשהו של לשון הרע, כהגדרתם של מונחים אלה בחוק איסור לשון הרע.

לגבי שכר הטרחה שתובע חזני – הסכום הנתבע כולל שני רכיבים: האחד – תשלום עבור גמר הבניה בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים; השני – תשלום עבור תוכנית שינויים שהכין חזני.