סלובודיאנסקי נ' חסאן

פסק דין

1.לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב של התובעת, לטענתה כתוצאה מפגיעת רכב הנהג ע"י הנתבעים ברכבה.

התביעה הינה בגין סך של 2,761 ₪, ושכ"ט שמאי 581 ₪, וסך של 1,500 ₪, עוגמת נפש.

לטענת התובעת, בעת שהיא נסעה בשיירה ברחוב יזרעאל בנצרת עלית ובהתקדמה לכיכר היא האטה את מהירות מכוניתה על מנת לתת זכות קדימה לרכב הנוסע בכיכר וכתוצאה מכך התנגש רכב הנתבע ברכבה וגרם לו נזקים.

2.לעומתה, טען הנתבע בכתב ההגנה כי בעת שהוא נסע וחיפש מקום חנייה , רכב התובעת היה בחנייה , ופתאום החל לנסוע אחורנית עד שפגע ברכב הנתבע.

3.התקיים דיון בפניי ביום 04.02.2014 בו העידו שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי.

התובעת חזרה על גרסתה שהיא בלמה וכי נתנה זכות קדימה לרכב אחר ואז רכב הנתבע פגע ברכבה מאחור.

לעומתה, טען הנתבע, בניגוד לאמור בכתב ההגנה, כי התובעת רצתה לפנות ימינה בכיכר, עצרה במעבר חצייה באופן פתאומי כדי לאפשר מעבר להולך רגל ואז פגע בה הנתבע.

גרסה זו מנוגדת לגרסת הנתבע בכתב ההגנה , שכאילו התובעת חזרה אחורנית .

דיון:

4.כלל בהליך אזרחי, כי המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מהגרסה שכנגד.

5.לאחר ששמעתי את גרסאות שני הצדדים, החלטתי להעדיף את גרסת התובעת לעניין נסיבות התרחשות התאונה על גרסת הנתבע, זאת מכיוון שעדותה תאמה לאמור בכתב- התביעה ולמוקדי הנזקים , ואילו עדות הנתבע בפני שונה מגרסתו בכתב הגנתו, שם טען כי התובעת דווקא הייתה בחנייה וחזרה לעברו ברוורס!

בעוד שבפני הוא טען כי בלמה בפתאומיות כשנתנה זכות קדימה לפני מעבר, להולך רגל.

עדותה של התובעת בעניין זה מהימנה יותר בעייני, אך לתובעת גם חלק באחריות לאירוע התאונה המתבטאת בבלימת פתע כשהיה עליה לנהוג כנהגת סבירה וזהירה ולצפות מעבר או חצייה של הולך רגל בפניה ולנהוג במהירות יותר איטית שתאפשר לה עצירה רגילה ולא לפתע עד כדי שרכב הנתבע נכנס בה מאחור, ובשל כך אני מייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 30%. אם כן, נותר לי לקבוע את הסכום של נזקי התובעת.

אני דוחה ראש הנזק של עוגמת נפש, שלא הוכח בפניי.

התובעת לא תיקנה את רכבה עד היום ובשל כך לא מגיע לה מס ערך מוסף כי לא הציגה חשבונית כלשהי.

אם כן, נזקיה של התובעת הינם סך של 2,360 ₪, ( 2,761 ₪, פחות מע"מ בסך 401 ₪ ). ושכ"ט שמאי 581 ₪, ובסה"כ 2,941 ₪.

כאמור לעיל, אני מקבל את התביעה חלקית ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת שיעור של 70% מהסך של 2,941 ₪, דהיינו סך של 2,059 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת הנתבע העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומו המלא בפועל .

לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.