סלהוב נ' י. ר. א. ב. שרותי נוי 1985 בע"מ

פסק דין

בפני תובענה כספית על סך של 882,055 ₪ אשר עניינה תשלום דמי תיווך או שכר ראוי.

התובע הוא סוכן ביטוח ומתווך מורשה (להלן – התובע). הנתבעת, י.ר.א.ב. שרותי נוי 1985 בע"מ (להלן – הנתבעת), היא חברה אשר עיסוקה, בין היתר, בתברואה ובתפעול של אתרים תברואתיים.

מר אלי מכלוף (להלן – מכלוף) ואחיו אברהם מכלוף וחברת מכלוף יוסף ובניו בע"מ (להלן – חב' מכלוף) היו במועדים הרלוונטיים לתובענה, בעלי זכויות ההקמה, הניהול וההפעלה של אתר לייצור והכנה של זבל אורגני (להלן - בעלי הזכויות ו – האתר). התובע שימש כסוכן הביטוח של מכלוף.

לטענת התובע, קישר, תיווך וגישר בין הנתבעת לבין בעלי הזכויות אשר התקשרו בהסכם על פיו רכשה הנתבעת את זכויות מכלוף באתר (להלן - העסקה).

על פי גרסת התובע, בחודש אוקטובר 2009 הביא מכלוף לידיעתו, כי חב' מכלוף מצויה בקשיים כלכליים וכי בעלי הזכויות מעוניינים למכור את האתר ומחפשים קונה. התובע הציע למכלוף למצוא קונה או משקיע או שותף.

בין התובע לבין אחד ממנהלי הנתבעת, מר אילן בן סימון (להלן – בן סימון) הקשורה לקבוצת ואוליה ישראל שהיא חלק מתאגיד Veolia הצרפתי (להלן – קבוצת ואוליה), קיימת היכרות רבת שנים, עוד מילדות.

לטענת התובע, פנה לבן סימון והציג לו את הפרטים הבסיסיים הקשורים בעסק והציע לו את העסקה. כחודש לאחר מכן, התקיימה פגישה בין התובע לבין בן סימון והתובע הודיע לו, כי בעלי הזכויות דורשים מהנתבעת סך של 40,000,000 ₪. בן סימון הודיע לתובע לאחר הפגישה, שהנתבעת מעוניינת בעסקה אך במחיר נמוך יותר וכי נדרש אישור של הנהלת החברה בצרפת. התובע העביר את המסר לבעלי הזכויות בפגישה שנערכה בין התובע לבין מכלוף. בעלי הזכויות ביקשו מהתובע לקדם את העסקה. בפגישה נוספת בביתו של בן סימון שב והודיע בן סימון לתובע, כי הנתבעת מעוניינת בעסקה אך במחיר נמוך יותר. לטענת התובע, במהלך פגישה זו, סוכם בין התובע לבין בן סימון, כי בתמורה לקישור ולתיווך בעסקה הוא יקבל מהנתבעת תשלום של 2% בתוספת מע"מ מסכום התמורה בעסקה (להלן – דמי התיווך) וזאת ללא קשר לתשלום נוסף מבעלי הזכויות. התובע עדכן על כך את מכלוף. לאחר מכן התקיים סיור של אנשי הנתבעת באתר בה השתתפו מכלוף, בן סימון ומר ארנון פישביין, שהיה מנהל בכיר בנתבעת (להלן – פישביין). כשבוע לאחר מכן נערך לתובע סיור באתר.

לטענת התובע, לאחר סיור התובע סיכמו בעלי הזכויות והנתבעת כי תיערך פגישה במשרד בבית משפחת מכלוף לשם בדיקת המסמכים לקידום העסקה. בפגישה זו נכחו בעלי הזכויות, רו"ח מטעמם, בן סימוו וארנון פישביין. התובע נכח גם הוא בפגישה, לבקשת מכלוף. במהלך הפגישה פעל התובע על מנת לתווך, לגשר ולפשר בין הצדדים לעסקה. במהלך הפגישה שיבח פישביין את פעולותיו של התובע לקידום העסקה. כמו כן, לשאלתו של פישביין, אישר בן סימון, כי העסקה קורמת עור וגידים בזכות התובע. עוד סוכם, כי לאחר שהנתבעת תבחן את המסמכים הכספיים, תשוב ותציע מחיר לעסקה. התובע פעל גם לתשלום מקדמה. מייד לאחר שבן סימון קיבל את אישור ההנהלה בצרפת לעסקה, הפסיק לעדכן את התובע.

לטענת התובע, הוא היה הגורם היעיל בקשירת העסקה. לטענתו, לאורך כל המשא ומתן שבין הצדדים לעסקה, היה הוא הדמות הדומיננטית בניהול המשא ומתן על כל חלקיו. התובע הוא זה שהציע את הצעות המחיר מטעם הצדדים, הוא זה שהעביר מסרים שונים בין הצדדים והוא זה אשר גישר על פערים בין הצדדים.

לטענת התובע, הוא זכאי לדמי תיווך מכוח הסכם עם הנתבעת. לטענתו, בין התובע לבין הנתבעת באמצעות בן סימון, הוסכם, כי במידה וייחתם הסכם בין הצדדים, יהא התובע זכאי לדמי תיווך מהנתבעת בגובה של 2% בתוספת מע"מ מסכום התמורה בעסקה.

לחלופין, טוען התובע, כי אף אם אין הוא זכאי לדמי תיווך מכוח הסכם, הרי שהוא זכאי לשכר ראוי עבור פעולותיו על פי דיני עשיית עושר.

על פי טענות הנתבעת, התובע אינו זה שהציע את העסקה לנתבעת, לא תיווך בעסקה, לא היה הגורם היעיל בקשירתה, לא הציג עצמו כמתווך המצפה לשכר, ולא הייתה כל הבנה או הסכמה מצד הנתבעת, כי הוא יהיה זכאי לשכר באם תקשר העסקה.

לטענת הנתבעת, בן סימון כבר הבהיר לתובע בעבר, כי לא יקבל דמי תיווך כאשר הוא מנסה לעזור לחבריו, וזאת בעקבות אירוע קודם בו ניסה התובע לעזור לחבר לקבל עבודות מסגרות מהנתבעת וביקש על כך דמי תיווך.

לטענת הנתבעת, לא היה זה התובע, אשר החל לעניין אותה בקשירת עסקה עם מכלוף ולא הוא זה שיצר קשר בינה לבין האחים מכלוף. לטענתה, בשלהי שנת 2009, פנה אליה מר רפי מנדלבאום בעל מתקן לטיפול באדמות מזוהמות המוכר לה מזה שנים (להלן – מנדלבאום) וסיפר לה על האתר של משפחת מכלוף. מנדלבאום הציע לנתבעת לבדוק את האפשרות לשיתוף פעולה עם מכלוף. הנתבעת גילתה עניין והחלה לערוך בדיקות.

מספר חודשים לאחר מכן, פנה התובע לבן סימון בבקשה, כי יעזור לחברים בקשיים – מכלוף, לא דובר על רכישת החברה או האתר ואכן, בן סימון פגש את האחים וביקר באתר. לאחר מספר פגישות נחתם מזכר הבנות. התובע לא היה מודע להסדרים בין הצדדים, לא ידע היכן האתר, מה עיסוקו, מה עיסוק הנתבעת וממילא גם לא היה מודע לפרטי העסקה.

לטענת הנתבעת, ממועד הפניה הראשונה של התובע לנתבעת ועד לחתימת העסקה, לא הציג התובע את עצמו כמתווך אפילו לא פעם אחת. התובע לא הודיע, כי הוא מצפה לשכר או זכאי לשכר והדבר כלל לא עלה על הפרק.

הנתבעת לא שכרה את שירותיו של התובע כמתווך, הוא לא הציג עצמו כמתווך, ולא הייתה כל דרישה, הבנה או הסכמה, כי יעניק שירותים לנתבעת, קל וחומר שירותים בשכר.

לטענת הנתבעת, רק לאחר שהעסקה נחתמה הודיע התובע לבן סימון במפתיע ובהודעת ס.מ.ס, כי הוא מבקש עמלת תיווך בגובה 2% בגין העסקה. תשובתו של בן סימון הייתה נזעמת, שכן כל שהתובע עשה היה פניה ברמה חברית, בבקשה לסייע למכריו אשר נקלעו למצוקה, לא הודיע מראש שהוא מצפה לשכר או רואה עצמו כזכאי לשכר ולמעשה גם לא עשה דבר המזכה אותו בשכר.

דיון