סלהוב נ' מנדלבאום(המנוח) ואח'

פסק דין

1.המערער, התובע בתיק ת.א. 47649-07-13, מערער על החלטתו מיום 9.9.13, של כב' הרשם דורון יעקובי שדחה בקשתו לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות).

בהחלטה קובע הרשם כי המערער לא הוכיח שאין ביכולתו לשלם את האגרה וכי ההליך מגלה עילה, כנדרש על פי תקנה 14 (ג) לתקנות הנ"ל.

2.הרשם מפנה לשלוש ערכאות שונות שדנו ביחסים שהיו בין המערער לבין המנוח ופסקו כנגד המערער ואף ציין כי המערער נמנע מלפרט בבקשתו הליכים משפטיים אלה.

הרשם אף מפנה לסכום התביעה הגבוה, כחלק ממכלול הערכת התביעה.

באשר להעדר היכולת לשלם את האגרה מציין הרשם כי המערער נמנע מלפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, הכספים המועברים ממשרד השיכון שלא פירט בבקשתו, אי צירוף תדפיסי חשבון הבנק של רעייתו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

3.בערעור ובעיקרי הטיעון טוען המערער כי אכן התקיימו הליכים משפטיים וכי הצוואות לטובתו בוטלו אך באחד ההליכים ציינה השופטת שאין לה ספק כי המערער סייע למנוח וטיפל בו באופן זה או אחר. כן טוען המערער כי יש לבחון את סכום התביעה על רקע טיפולו במנוח במשך 20 שנים.

המערער אינו מבהיר מדוע לא הביא את כל המידע במסגרת בקשתו לפטור מאגרה.

כן חוזר המערער על טענותיו בדבר מצבו הבריאותי הלקוי שלא מאפשר לו לעבוד והיותו נתמך בקצבת הבטחת הכנסה.

המערער לא מבהיר מהותו של התשלום של משרד השיכון (ייתכן עזרה בדיור) ומדוע לא גילה תשלום זה במסגרת בקשתו לפטור מאגרה.

מעיון בבקשה בפני הרשם עתר המערער לפטור מתשלום אגרה ולא עתר, ולו לחילופין, לתשלום האגרה בתשלומים.

4.בתגובתם המפורטת עותרים המשיבים 1 ו- 2 לדחיית הערעור ומפנים לפסקי הדין שניתנו ביחסים שבין המערער למנוח ולעיזבונו בהם נקבע כי עשק את המנוח וחויב להחזיר לעיזבון כספים שנטל שלא כדין.

כמו כן בוטלו הצוואות בהן נרשם המערער בתור נהנה.

פסקי הדין והאמור בהם מצביעים על העדר סיכוי לתביעתו של המערער.

באשר לאמירה שהביא המערער מאחד מפסקי הדין, משלימים המשיבים את האמירה כי הסיוע של המערער למנוח נועד לאפשר לו להשתלט על רכושו.

בנוסף מפנים המשיבים לקביעותיו של הרשם בהחלטתו לאי צירוף כל המסמכים הרלוונטיים והעלמת עובדות ונתונים מביהמ"ש אשר אף הם הביאו, בצדק, לדחיית הבקשה לפטור מאגרה.

5.משיב 3 הגיש אף הוא עיקרי טיעון מפורטים הנסמכים במסמכים שונים ועותר לדחייתו של הערעור ולחיוב המערער בהוצאות.

נטען כי המערער לא פרש תשתית עדכנית לגבי מצבו כך שצורף חשבון בנק נכון לינואר 2013, כאשר הבקשה לפטור מאגרה הוגשה ביולי 2013.

באשר לפסיקה בערכאות שדנו ביחסים בין המערער לעזבון המנוח יש לכאורה השתק פלוגתא, גם אם העילות שונות, ובכך יש כדי להחליש את עילת התביעה של המערער, שכן גלוי העילה הוא בגדר תנאי מצטבר להעדר יכולת תשלום האגרה.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל החומר שצורף ושקלתי את הטענות מצאתי כי דינו של הערעור להדחות, בהסתמך על נימוקיו של הרשם הנכבד המבוססים על מסמכים.