סלהב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש בגין חשש לביצוע עבירה של עקיפה כשהדרך לא פנויה. עבירה לפי תקנה 47 (ב) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש טוען להעדר ראיות לכאורה ומסוכנות.

לטענתו אין הוכחה המעידה על מהירות נסיעתו של המבקש, העקיפה, השוטר טוען כי העבירה בוצעה מול רכבים נוספים כאשר המתנדב מדבר על נהג בודד.

בנוגע למסוכנות, טוען ב"כ המבקש כי אומנם המבקש נהג חדש, אולם הוא לא ביצע את העבירה הקודמת.

בנוסף לכך המבקש זקוק לרישיונו להסעת אביו החולה.

התביעה מתנגדת לבקשה.

בנוגע לראיות לכאורה:

מעיון בתיק המשטרה, עולה כי השוטר עוזי שמח ערך הזמנה לדין וכתב אישום ומזכר נלווה. בנסיבות ביצוע העבירה שבהזמנה לדין בכתב האישום ציין כי הוא נהג בניידת מזדה לבנה סמויה כשהרכב של המבקש מאחוריו, המבקש עקף את רכב המשטרה וג'יפ יונדאי שהיה לפני הרכב המשטרתי וגרם הן ליונדאי והן לרכב שבא ממול לסטות לשול. תוך שהוא מציין שהמבקש נסע במהירויות גבוהות של כ-130 קמ"ש. כן ציין ששמר על קשר עין. להמחשת האירוע ערך סקיצה המעידה על מיקום הרכבים באופן העקיפה.

בדוח נלווה פרט את תנאי מזג האוויר, אופן נהיגתו של המבקש שנצמד לרכבים וניסה כל הזמן לעקוף ללא הצלחה כי אין שול ויש תנועה מנגד.

בתיק המשטרה אף דוח נלווה של אליס זילמן שלא ראתה את העבירה, אולם התייחסה לנסיעה במהירות מופרזת ושהמבקש נצמד לרכבים שעוברים על הדרך.

אני סבורה שיש די בחומר הנ"ל כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה ברמה נדרשת בשלב זה.

קביעת המהירות של המבקש נעשתה בדרך של הערכה ולא מצאתי שקיימת סתירה משמעותית בחומר התביעה הרי כאמור אליס זילמן, ציינה כי לא ראתה את ביצוע העבירה.

בנוגע למסוכנות:

מעיון בגיליון הרשעותיו של המבקש עולה כי יש לו וותק קצר בנהיגה, נוהג משנת 2009, צבר לחובתו שתי עבירות מהירות מסוג ברירות משפט.

העבירה המיוחסת למבקש חמורה, גם כן נסיבות ביצועה כפי שעולה מחומר הראיות והסקיצה.

מצאתי כי קיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של המבקש.

העובדה שהמבקש זקוק לרישיונו אינה כשלעצמה סיבה מוצדקת להחזרת הרישיון ובאשר למצבו הבריאותי של אביו, הבקשה אינה כללית, לא נתמכת בתצהיר המפרט כי המבקש הוא היחיד שיכול להסיע את אביו ואלו טיפולים אביו אמור לקבל והיכן.

מכל הנימוקים הנ"ל לא מצאתי שנפלה טעות בהחלטת הקצין והחלטתי שיש מקום לבטל את החלטתו.

הבקשה נדחית.