סלאמה נ' מדינת ישראל

פסק דין

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק הדין של בית משפט לתעבורה, בתשובת המערער לאישום, כפי שנרשמה על ידי בימ"ש לתעבורה, קבעתי מועד לשמיעת הערעור, יחד עם זאת ביקשתי תגובת המשיבה.

המערער השיב לאישום בבימ"ש לתעבורה בהא לישנא:

" אני מודה כי נהגתי במקום ובמועד הנקובים בכתב האישום, הוא נכנס בי. אני לא סטיתי לנתיב הנגדי. אני אחרי ניתוח. אני לא יודע אם אחיה בעוד חודשיים. אני מודה בעובדות.".

בימ"ש לתעבורה ראה בתשובה הנ"ל כהודאה , הרשיע את המערער ודן אותו לעונשים המפורטים בגזר הדין.

המערער הגיש ערעור וטען כי הוא כפר בבימ"ש קמא. בהתחשב בתשובת המערער לאישום כפי שהובאה לעיל מצאתי לנכון לבקש תגובת המשיבה שהוגשה וממנה עולה כי היא מסכימה לקבלת הערעור והחזרת הדיון לבימ"ש לתעבורה מן השלב של ההקראה.

יש לברך את המשיבה על כך ששקלה את העניין לגופו והסכימה לקבלת הערעור, כי הרי ברי לכל בר בי רב שהרישא של תשובת המערער מהווה כפירה ברורה לכתב האישום ומכאן שהיה על בימ"ש קמא לקבוע את התיק לשמיעת ראיות, ומשלא עשה כן וקבע כי בפניו הודאה, הוא טעה.

אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינו של בימ"ש לתעבורה ומחזיר את הדיון אליו מן השלב של ההקראה.

התיק יובא בפני מותב אחר, זאת בהתחשב בעובדה כי פסק הדין דנא ניתן מבלי לשמוע את הצדדים ומשום שלא ניתן לשלול את העובדה שלכאורה, בימ"ש לתעבורה היה מצוי תחת הרושם שהמערער הודה בפניו בעובדות שיוחסו לו.

על יסוד התוצאה הנ"ל אני מבטל את המועד שנקבע לשמיעת הערעור ליום 13.6.12.

המזכירות תשלח לצדדים עותק פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ב, 28 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: