סלאמה נ' יוספזון ואח'

החלטה

1.לפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 50,000 ₪ ז.פ 1.9.09 משוך מחשבון המבקשים לפקודת יוסף סלאמה ותגובה להתנגדות.

2.לטענת המבקשים אינם חייבים מאומה לזוכה, לא קיבלו ממנו או מאחר תמורה כלשהי עבור השיק. בחודש מאי 09', במסגרת עבודתו של המבקש כקבלן בניין ראשי וכהכנה לתחילת העבודה בפרויקט בניה באזור פתח תקווה יצר קשר עם קבלן משנה בשם א.ז בעל חברת בניה.

קבלן המשנה פנה למבקש וביקש כהכנה לתחילת העבודות שימסור לו שיקים מעותדים ע"ס 230,000 ₪ לצורך הזמנת חומרי גלם וכו', ואכן נמסרו לידיו 3 שיקים מעותדים הכוללים את השיק נשוא התיק ו- 2 נוספים (ע"ס 115,000 ₪ ז.פ 1.8.09, שיק ע"ס 65,000 ₪ ז.פ 10.9.09).

הפרויקט בוטל ע"י הלקוח מזמין העבודה עוד לפני תחילת העבודה, בשלב ההכנות כחודש וחצי לפני מועד פרעון השיקים.

המבקש פנה למר א.ז וביקש את השיקים חזרה, אך זה התחמק ממנו ולבסוף הודיע לו כי השיקים אינם ברשותו ומסר לו שיקים חלופיים של חברת הבניה שבבעלותו. השיקים ע"ס 115,000 ₪ כ"א נמשכו למועד פרעון מוקדם מזה של השיקים שמסר המבקש, ליום 25.7.09 וליום 25.8.09.

השיקים שקיבל המבקש ממר א.ז לא כובדו ע"י הבנק ולפיכך פנה המבקש לבנק שלו ומסר לשיקים שלו הוראת ביטול. כמו כן פרסם הודעה בעיתון "הארץ" לפיה כל המקבל שיקים אלה שם כספו על קרן הצבי מאחר ולא קיבל תמורה וכן מאחר ומועד פרעונם טרם הגיע.

לאחר שנודע למבקש מהבנק על נסיונות להפקיד את השיקים המבוטלים חזר המבקש ופנה למר א.ז שהבטיח לטפל בנושא אך המבקש הבין מדבריו כי העביר את השיקים לצדדים אחרים וזאת בקנוניה ובנסיון להוציא ממנו כספים במרמה. השיק שנמסר לזוכה לא הוסב כדין ע"י מר א.ז, לא היה בין המבקש לזוכה כל קשר ולא הועברה כל תמורה ולפיכך הזוכה אינו מחזיק בשיק כשורה.

להתנגדות מצורפים העתקי השיקים שמסר מר א.ז חייב, הודעה שפורסמה בעיתון המזהירה מקניית 3 שיקים, העתק הסכם בין אורן יוספזון לחברת ח. א.ז בניה וגמר בע"מ.

3.הזוכה טוען כי הוא זכאי לפרעון השיק בהיותו אוחז כשורה ולחלופין בעד ערך שכן קיבלו תקין עפ"י מראהו, בתמורה ובתום לב. השיק סוחר לו בטרם נמסרה הודעת הביטול ובטרם היתה מניעה לסיחורו ואף לא היתה לו יכולת לדעת על הודעת ביטול עתידית הנובעת מעסקת היסוד והצדדים הישיקים לה. המשיב הינו בעל עסק המקבל לידו שיקים וככזה אינו יודע ואינו אמור לדעת אם שיק ניתן בגין עסקה שבוצעה והתמורה ניתנה בה או כנגד עסקה עתידית ואין זה סביר כי ייכנס לבדיקת כל עסקה העומדת מאחורי השיק. טענותיו של המבקש נוגעות לעסקת היסוד אך אוחז כשורה מתגבר עליהן. המשיב נהג כשורה ובתום לב כשקיבל את השיק ולא נדרש לברר את מערכת היחסים בין המבקש לקבלן. כדי לעודד רכישתם של שטרות מעדיף הדין את הנסב, הרוכש תם הלב של השטר, באמצעות ראייתו כאוחז כשורה ודחיית טענות הגנה של המושך כנגדו.

המבקש טוען לכשלון תמורה מלא לאור העובדה כי לא ניתנה תמורה בעד השטר אך המבקש והמשיב הם צדדים רחוקים לשטר וטענתו של המבקש אינה יפה כלפי המשיב המחזיק בשטר בתום לב ובתמורה. המבקש נהג ברשלנות כשלא הגביל את סחרותו של השיק ואין לו על מי להלין אלא על עצמו.

4.לאחר עיון בהתנגדות ובתגובה נחה דעתי כי ישנן טענות הגנה הראויות להתברר לגופן. מההתנגדות עולה כי לא ניתנה תמורה בעד השיק. המשיב לא התייחס למועד קבלת השיק או לתמורה שניתנה עבורו. לפיכך ומכוח סמכותי בתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני נותנת למבקש רשות להתגונן והתצהיר ישמש כתב הגנה.

5.אני מורה למשיב לשלם הפרש אגרה על פי התקנות, לאור מתן הרשות להתגונן, אם קיים הפרש כזה, בתוך 30 יום מהיום, אחרת תמחק התביעה.

6.הליכי ההוצל"פ מעוכבים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: