סלאח נ' קיבוץ יראון חברה 327

פסק דין

1.התובע עבד אצל הנתבע, בענף החקלאות, בין השנים 1997-2011.

2.בתאריך 10/9/12 הגיש התובע תביעה בגין "פיצויים על זכויות פנסיה לפי צו ההרחבה 2008" (להלן:"התביעה הקודמת").

תביעה זו התבררה, במסגרת תיק דמ. 24616-09-12, לפני כבוד הרשם (כתוארו אז) קאסם מוסטפא.

3.לאחר שבתביעה הקודמת, הגיש הנתבע כתב הגנה מפורט, במסגרתו הבהיר כי, בפועל, הפריש עבור התובע, הפרשות פנסיה גבוהות יותר מההפרשות הקבועות בצו ההרחבה, מכוחו תבע התובע ואף הגיש מסמכים להוכחת טענתו, התקיים דיון מהיר (בתאריך 17/12/12) בסיומו הודיע ב"כ התובע כי"לאחר שאני שומע את דברי בית הדין אני מבקש לדחות את התביעה ללא צו להוצאות" (עמ' 1 שורה 21 לפרוטוקול|). ב"כ הנתבע הסכים ובהתאם לכך ניתן פסק הדין בתביעה הקודמת.

4.בתאריך 11/7//13, הגיש התובע את התביעה שלפניי, במסגרתה תבע מענק שנתי, תוספת וותק ותוספת משפחה וזאת מכח צו ההרחבה בענף החקלאות 2001 ובהתייחס לתקופה, שלטענתו, לא התיישנה - 58 חודשים.

5.הנתבע הגיש כתב הגנה מפורט, במסגרתו התייחס לתביעה הקודמת וכן הפנה את תשומת הלב לארבעה מכתבי התשובה ששלח לבא כח התובע ואשר בהם הבהיר לו כי לתובע שולם שכר העולה משמעותית על השכר על פי צו ההרחבה בענף החקלאות, גם לאחר הוספת הרכיבים אותם תובע התובע בתביעתו כאן.

6.הנתבע אף הגיש בקשה לדחיה על הסף (להלן:"הבקשה") בשל קיומו של מעשה בי-דין, הוא התביעה הקודמת.

7.התובע הגיב לבקשה לדחיה על הסף (להלן:"התגובה") והנתבע השיב לתגובה (להלן:"התשובה").

8.לאחר שהנתבע קיבל את המלצת בית הדין והודיע כי הוא "לא עומד בשלב זה על בקשתו לדחיה על הסף ושומר על הטענות שהועלו בה, באופן שהן תתבררנה במסגרת כלל טענותיו", הוזמנו הצדדים לדיון מהיר.

9.בתאריך 26/1/14, התקיים דיון מהיר, לפניי, כדן יחיד וזאת בהעדר נציגי ציבור ובהתאם לבקשת הצדדים.

במהלך הדיון העלו הצדדים, שוב, טענותיהם לענין הבקשה לדחיה על הסף וכן טענו לגופה של תביעה.

בנקודה זו ראוי לציון כי בטרם החל הדיון ביקש ב"כ התובע כי בית הדין ימתין לתובע כ - 45 דקות שכן בשל אילוצי עבודה לא יכלו לשחררו בזמן. ביה"ד לא נעתר לבקשה בשל דיונים אחרים ולכן החל הדיון, כאמור.

בסיום הדיון ניתנה ההחלטה הבאה:"לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, גם ובמיוחד בהתייחס לבקשה לדחיה על הסף, הריני קובעת כי פסק הדין או ההחלטה יינתנו בהעדר ויישלחו לצדדים בדואר" (עמ' 4 שורות 17-24 לפרוטוקול).

10.הבקשה

לטענת הנתבע יש להורות על דחיית התביעה על הסף הואיל ועילת התביעה בתביעה הקודמת ועילת התביעה בתביעה כאן, הינן תולדה של טענה לזכויות המגיעות לתובע, לטענתו, בגין תקופת עבודתו אצל הנתבע (להבדיל מזכויות הנובעות מסיום תקופה זו). כאשר, התובע, לא הגיש, באף שלב, בקשה לפיצול סעדים.

לטענת הנתבע, יש לדחות את הבקשה שכן בתביעה הקודמת תבע פיצוי פנסיה לפי צו ההרחבה הכללי 2008 וזאת בהתייחס רק לתקופה שמשנת 2009 ועד לשנת 2011 בעוד שבתביעתו כאן הוא תובע שלושה רכיבים שמקורם בצו ההרחבה בענף החקלאות 2001 וזאת בהתייחס לתקופה רחבה יותר(2006-2011) ובהתייחס לשכר עבודה (להבדיל מרכיב הפנסיה).

עוד טען התובע כי בדיון בתביעה הקודמת אמר כבוד הרשם (כתוארו אז) שאם חושב התובע כי קיימות לו זכויות אחרות מעבר לצו ההרחבה הכללי 2008, יפנה בדרישה חדשה לנתבע. התובע טען שכך עשה ומשפניותיו לא נענו, לשביעות רצונו, הוא הגיש את תביעתו הנוכחית.

התובע הוסיף וטען, במהלך הדיון לפניי, כי המדיניות הנהוגה בבתי הדין לעבודה היא לבחון דברים לגופם ולא לסלקם על הסף.

בנקודה זו יצויין כי הנתבע, הכחיש, מכל וכל את שייחס התובע לכבוד הרשם ואף הפנה את תשומת הלב לכך שהאמור אינו בא לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון של התביעה הקודמת.