סירין נ' עיריית טירה ואח'

פסק דין

מבוא

התובעת, הגב' מטר סירין, הגישה תביעה זו כנגד הנתבעים לתשלום שכר עבודה בגין חודשי העבודה שמיום 14.3.2010 ועד ליום 15.6.2010.

לטענת התובעת, היא עבדה בנתבעים במחלקת החינוך של העירייה במתן הדרכות לתלמידי העיר בתחום היגיינת השיניים ולא קיבלה כל שכר בגין עבודה זו. לטענת הנתבעים, התובעת לא הועסקה על-ידי הנתבעים, לא נקלטה לעבוד בעירייה, לא קיבלה את אישורו של החשב המלווה להעסקתה ולא התקיימו בינם לבין התובעת יחסי עובד-מעביד בשום שלב.  

האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לידי הנתבעים? זו השאלה העומדת בבסיס הכרעתי בתיק זה.

 טענות הצדדים

1.הנתבעת 1 הינה עירייה ע"פ פקודת העיריות [נוסח חדש].

2.הנתבע 2 הינו מנהל אגף החינוך בעירייה.

3.התובעת, שהינה שיננית בעיסוקה, הגישה ביום 6.12.2010 כתב תביעה כנגד הנתבעים לתשלום שכר עבודה בגין תקופת עבודה שמיום 14.3.2010 ועד ליום 15.6.2010. לטענתה, היא עבדה אצל הנתבעת 1 בתחום היגיינת השיניים במחלקת החינוך של העירייה במתן הדרכות לילדי העיר, כאשר הנתבע 2 הוא זה שגייס אותה לעבודה והיה מנהלה הישיר.

4.עוד טוענת התובעת כי במהלך תקופת העסקתה לא הונפקו לה תלושי שכר ומקל וחומר לא שולם לה שכר עבודתה בגין ההדרכות. סה"כ טוענת התובעת כי על הנתבעים לשלם לה 8,700 ₪ כשכר עבודה (75 ש"ח לשעה כפול 116 שעות הדרכה).

5.לטענת הנתבעים, התובעת מעולם לא הועסקה בשורותיהם ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. עוד מוסיפים הנתבעים, כי העירייה יצאה במכרז להעסקת קבלן עצמאי לצורך ביצוע ההדרכות בתחום השיניים לבתי ספר ומי שזכתה במכרז הייתה ד"ר אסיה עבד אלחי אשר היא זו שהייתה מעסיקתה של התובעת וצריכה לשלם לה את שכר עבודתה. בכל מקרה, התובעת מעולם לא נקלטה כעובדת העירייה, העסקתה לא אושרה בידי כל גורם בעירייה, לרבות אישור החשב המלווה.

באשר לצירופו של הנתבע 2 לכתב התביעה נטען, כי הנתבע 2 הינו עובד רשות ציבורית וקיימת לו חסינות כנגד פעולות שביצע במסגרת תפקידו.

דיון והכרעה

6.ביום 5.12.2011 התקיים דיון הוכחות בתיק. מטעם התביעה העידה התובעת עצמה. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 2. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

7.לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את חומר הראיות החלטתי לקבל את התביעה. להלן אפרט את נימוקי החלטתי.

יחסי עובד מעביד – הפן המשפטי

8.הלכה פסוקה היא כי היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס ומעמד זה אינו נקבע על ידי הצדדים, אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן (ע"ע 283/99 שמעון ברק נ' כל הקריות בע"מ ואח', פד"ע לה' 641).

המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע עבודה, האם "עובד" הוא או "עצמאי", הוא המבחן המעורב (ע"ע 300021/98 עו"ד זאב טריינין נ' מיכה חריש ומפלגת העבודה, פד"ע לז 433; בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ|ד נ(4) 628).

 המרכיב הדומיננטי במבחן זה הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: החיובי והשלילי.

מן הפן החיובי נדרש, ראשית, עצם קיומו של "מפעל" שניתן להשתלב בו, ושנית, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושהמבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ועל כן אינו "גורם חיצוני".