סירוחה ואח' נ' פייחסוב ואח'

פסק דין

תאריך

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 13.7.12 בכביש 31.

2. לטענת התובע, רכב הנתבעים פגע ברכבו וגרם לו לנזק אך הנתבעים דחו את תביעתו מהטעם שצד ג' לטענתם גרם לתאונה. לפיכך, נאלץ להגיש תביעתו.

3. לטענת הנתבעים, רכבם נסע מאחור במסלול השמאלי. בעת עקיפה, החל רכב צד ג' גם הוא בעקיפה, כתוצאה מכך פגע רכב הנתבעים ברכב צד ג', סטה חזרה לימין ופגע ברכב התובע.

4. צדדי ג' טענו כי רכבם החל לעקוף את רכב התובע שנסע לפניו וזאת לאחר שהפעיל איתות שמאלי ווידא כי הכביש פנוי. לפתע, רכב הנתבעים שהגיח מאחורי רכב צד ג', פגע ברכב צד ג' מאחור, לאחר שרכב צד ג' השלים את העקיפה והתכוון לחזור ימינה לנתיב הנסיעה. כתוצאה מכך, הנתבע 1 שפגע ברכב צד ג' מאחור, איבד את השליטה על הרכב, סטה ימינה ופגע ברכב התובע שנסע בנתיב הימני.

5. הנהג ברכב התובע טען כי נסע בכביש חד סטרי והבחין במראה ברכב הנתבעים נוסע מאחוריו במהירות גבוהה בניסיון לצבע עקיפה, איבד שליטה, ביצע החלקה ופגע ברכב התובע. הנהג ניסה להתקדם לעבר המשאית שלפניו על מנת לנסות לברוח, אך לא הצליח למנוע את הפגיעה והסתחרר כתוצאה ממנה. הנהג טען כי את רכב צד ג' ראה רק לאחר התאונה ולא הבחין בו בעת קרות התאונה. בעדותו תיקן ואמר שלא ראה את רכב הנתבעים יוצא לעקיפה, אלא רק בנתיב הנגדי, לאחר שכבר החל לאבד שליטה, בעת ההחלקה.

התובע העיד כי הבחין ברכב הנתבעים מאבד שליטה ומתנגש בחלק האחורי של רכבו. התובע הודה כי לא הבחין ברכב הנתבעים יוצא לעקיפה, אלא רק בשלב בו איבד שליטה ורכבם הסתחרר. אז תוך כדי הסחרור הבחין ברכב צד ג' משלים את העקיפה.

6. הנתבע 1 העיד וטען כי אותת והאיץ את רכבו על מנת לצאת לעקיפה. לאחר שהשלים כמעט את המעבר לנתיב השני, החל רכב צד ג' שהיה פניו לצאת אף הוא לעקיפה. הנתבע 1 בלם את רכבו אך נשק לרכבו של צד ג', נצמד לשפת הכביש, איבד שליטה על רכבו ופגע ברכב התובע.

7. צד ג' העיד וטען כי נסע מאחורי רכב התובע והבחין כי רכב הנתבע נסע מאחוריו במרחק רב. צד ג' אותת, יצא לעקיפה ולפתע הגיח רכב הנתבע, פגע ברכבו, איבד שליטה ופגע ברכב התובע. צד ג' לאחר הפגיעה, השלים את העקיפה.

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על צד ג', מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבע והיא מהימנה עלי.

כמו כן, התובע והנהג ברכבו, טענו שניהם כי לא הבחינו כלל ברכב צד ג' ומכאן נסתרת טענת צד ג' לפיה בעת התאונה, רכבו היה מקביל לרכב התובע, שכן אז היו השניים מבחינים ברכבו.

יתרה מזו, צד ג' עצמו הודה כי ביצע עקיפה של רכב התובע בשעה שרכב הנתבע יצא אף הוא לעקיפה. נותר רק לשאול מי מהנהגים יצא קודם לעקיפה. מעדות הנהג, התובע והנהג ברכב התובע עולה כי הנתבע יצא לעקיפה בטרם יצא צד ג'. גם תמונות הנזקים תומכים בגרסה זו, שכן במידה ורכב צד ג' היה יוצא לעקיפה קודם לרכב הנתבע, לא יכולים היו להיווצר נזקים לפגוש פינתי שמאלי לרכב הנתבע. נזקים שעולים בקנה אחד עם גרסתו לפיה יצא הוא לעקיפה קודם ליציאת צד ג'.

9. הואל והתאונה ארעה בעת שצד ג' ביצע עקיפה של רכב התובע, היה על צד ג' לשים לב ולבצע העקיפה בצורה זהירה, להביט לאחור ולא רק קדימה, בטרם ביצוע העקיפה ולהימנע מביצוע העקיפה, בשעה שרכב הנתבע יצא כבר לעקיפה. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

10. לא מצאתי מקום להשית אשם תורם על הנתבע, מאחר ובשעה שהוא יצא לעקיפה הדרך היתה פנויה ורכב התובע וצד ג' נסעו בשיירה לפניו. הנתבע האיץ לצורך ביצוע העקיפה אך לא היה בידו לצפות כי לאחר שכבר עבר לנתיב הנגדי לצורך ביצוע העקיפה, יחל גם רכב צד ג' שהיה לפניו בעקיפה. הנתבע בלם את רכבו, סטה לשפת המדרכה ולבסוף איבד שליטה ופגע ברכב התובע. לפיכך, מהתנהלות הדברים המפורטת לעיל עולה כי הנתבע עשה כל שבידו על מנת להקטין את הנזקים.

11. לעניין הנזק – ביחס לטענת צד ג' לפיה הרכב נבדק רק לאחר שלושה שבועות, הרי שעפ"י הצהרת התובע והאישורים שצירף הרכב היה במגרש המשטרתי כל אותה העת ולא נגרמו לא נזקים נוספים.

11. התביעה מתקבלת. הנני מורה לצד ג' לשלם לתובעים סך של 7,101 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 28.5.13 , ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את צד ג' לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ ולנתבעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪. בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.