סיני נ' פוקס

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' ברלינר- לוי מיכל), מיום 15.11.13, בתיק מס' 02-62163-11-8, במסגרתה הוגדל צו התשלומים אשר נקבע למבקשת לסך של 9,000 ₪ לחודש ונדחתה בקשתה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים.

ביום 6.11.13 הגישה המבקשת בקשתה להפחתת צו התשלומים בתיק ההוצאה לפועל. המבקשת ציינה בבקשתה את נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי, הגישה פירוט הוצאותיה וביקשה להפחית את צו התשלומים לסך של 4,000 ₪ במקום הסך של 8,000 ₪ הקבוע בתיק.

הזוכה בתיק הגישה מאידך, בקשה להגדלת צו התשלומים והכרזת המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים.

בהחלטתה מיום 15.11.13, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני, בקשת המבקשת להקטנת צו התשלומים נדחתה. בקשת הזוכה להגדלת צו התשלומים התקבלה וצו התשלומים נקבע בהתאם בסך של 9,000 ₪. בקשת הזוכה להכריז על המבקשת כמוגבלת באמצעים, נדחתה. בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: המבקשת מבקשת להפחית את גובה הצו הקבוע בתיק, בגין עלות של עובד זר בהתאם לחישוביה, משנכדה הגר עימה מהווה תחליף לעובד כזה. הרשמת הנכבדה דחתה את הבקשה, תוך שהיא מציינת כי לא מצאה בבקשה, כי חל שינוי מהותי לרעה במצבה של המבקשת מאז נחקרה בפניה ביום 28.1.13. עוד נקבע בהחלטה נשוא הבקשה שבפני, כי בחקירתה ציינה המבקשת מצב רפואי, אישי וכלכלי דומים. בין היתר הצהירה המבקשת כי נכדה גר עימה ומהווה תחליף לסיוע מקצועי צמוד וטענה זו נדחתה. נקבע כי משהמבקשת לא הוכיחה העסקתו של עובד זר בפועל, ותשלום הוצאותיו, הלכה למעשה, אין מקום לכלול הוצאות אלו במסגרת הוצאות משק ביתה ומשלא חל שינוי לרעה בנסיבותיה הכלכליות של המבקשת אין מקום להפחתת צו החיוב בתשלומים.

הזוכה טען כי התשלומים להחזר הלוואה/חוב לחברת כלל בסך של כ- 1,000 ש"ל לחודש הסתיימו ומשכך יש להגדיל את צו התשלומים בהתאם ואכן הרשמת הנכבדה קיבלה טענה זו והורתה על הגדלת צו החיוב בהתאם. נקבע בהחלטה, כי המבקשת לא התייחסה בתגובתה באופן ענייני לטענה האמורה ולא עלה בידה לסתור טענה זו.

בקשת הזוכה להכריז על החייב כחייבת מוגבלת באמצעים נדחתה. נקבע כי משהמבקשת עמדה עד כה בצו הקבוע בתיק, אין מקום להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים ולהטיל עליה הגבלות.

בבקשה אשר בפני מציינת המבקשת כי הנה בת 87 חולה במחלת לב, נכנסת ויוצאת מבית החולים בתדירות גבוהה, ומתקיימת מקצבאות פנסיה וביטוח לאומי. לפני כחמש שנים נפטר בעלה ולאחר פטירתו, התברר למבקשת כי הוא צבר חובות גדולים והותיר אחריו נושים רבים. לצורך הסדרת החובות, נאלצה המבקשת למכור את ביתה וכיום היא מתגוררת בדירה שכורה ועדיין משלמת כספים על חשבון חובות העבר של בעלה המנוח. המבקשת טוענת כי ביום 30.1.13 ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה אשר הותירה את צו התשלומים אשר עמד ע"ס של 8000 ₪ על כנו, כאשר הרשמת קבעה כי ככל שתוכיח המבקשת טענתה לפיה היא זקוקה לטיפול והשגחה צמודים, תשקול הרשמת הנכבדה בשנית החלטתה. לטענת המבקשת, בהתאם להחלטה זו, הרי שאם היתה שוכרת שירותי עובד זר ומראה הוצאה בגין העסקתו, היה צו חיוב התשלומים מופחת בהתאם, אולם מאחר ומי שעוזר לה הוא נכדה ולא אדם זר, הותירה הרשמת את צו התשלומים על כנו. המבקשת מציינת כי בסמוך לאחר החלטת הרשמת מיום 30.1.13 היא פנתה אל מומחית בגריאטריה אשר קבעה כי המבקשת זקוקה להשגחה מלאה של 24 שעות. לאור אבחון זה פנתה המבקשת לחברת "מנטל" העוסקת להבאת עובדים זרים לארץ ונמסר לה כי עלות העסקת עובד זר הנה בסך כולל של 4,600 ₪. לטענת המבקשת, קביעת הרשמת הנכבדה בהחלטתה נשוא הבקשה שבפני, כי לא הוכחה העסקתו של עובד זה ותשלום הוצאותיו, אינה עולה בקנה אחד עם הדברים שנקבעו על ידי הרשמת בהחלטתה מיום 30.1.13. לטענתה, משהוכח באמצעות חוות דעת מומחית הצורך בהעסקת עובד זר, יש מקום להפחתת צו התשלומים בהתאם. לטענתה, לא נקבע בידי הרשמת כי יש צורך בהעסקה בפועל של עובד. המבקשת טוענת כי היא מעדיפה את הטיפול על ידי הנכד מאשר על ידי עובד זר וטוענת כי אף נכדה השני עבר להתגורר עימה והוא חולק במלאכת הטיפול יחד עם אחיו. לטענתה החלטת הרשמת פוגעת בה אנושות ועומדת בניגוד גמור לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לפיכך טענת המבקשת כי יש להעמיד את צו החיוב בתשלומים על סך של 4,500 ₪.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבה.

החלטת הרשמת הנכבדה ניתנה לאחר שזו עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה.

באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

עיון בבקשה שבפני מעלה כי אין בה כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת הנכבדה עובר למתן החלטתה בעניינה של המבקשת, מכלול נתוניה של המבקשת נלקחו בחשבון ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה. כפי שציינה הרשמת הנכבדה בהחלטה נשוא בקשת הערעור, היא לא מצאה כי חל שינוי מהותי לרעה במצבה של המבקשת, מאז נחקרה בפניה ביום 28.1.13 ואף בחקירתה ציינה המבקשת מצב רפואי, אישי וכלכלי דומים. בנסיבות אלו משלא חל שינוי לרעה במצבה של המבקשת, החלטת הרשמת לעניין זה ניתנה בטעם ואין מקום להתערב בה. כאמור בהחלטת הרשמת הנכבדה משלא הוכיחה המבקשת העסקתו בפועל של עובד זר ותשלום הוצאותיו, אין מקום לכלול הוצאות אלו במסגרת הוצאות משק ביתה של המבקשת. העובדה כי נכדיה של המבקשת מטפלים בה במקום העסקת עובד זה, איננה מצדיקה הפחתת צו תשלומים בסכום אשר היה משולם לעובד זר לו היה מועסק אצל המבקשת. ההיפך הוא הנכון. על המבקשת חלה החובה לצמצם למינימום את הוצאותיה, על מנת לדאוג לפרעון חובותיה בפרק הזמן הקצר ביותר שניתן. הצורך בעזרת עובד זר, אינו יכול בכל הכבוד להוות הוצאה בפועל, המשפיעה על קביעת צו החיוב בתשלומים וקביעת הרשמת הנכבדה כי תידרש לעניין זה ככל שיוכח צורך, אין בה על מנת לקבל את פרשנות המבקשת כי מאחר וקיים לה צורך בעובד זר, הרי שהדבר מהווה הוצאה בפועל. לנגד עיני רשמת ההוצאה לפועל עמדו ההוצאות אותן מוציאה המבקשת בפועל , אל מול הכנסותיה ובהתאם לאלו , החלטתה בעניין גובה צו החיוב בתשלומים היא סבירה.

כן, משלא עלה בידי המבקשת לסתור את טענת הזוכה בדבר הפסקת תשלומים לחברת כלל

(1,000 ₪ לחודש), אף קביעת הרשמת הנכבדה בדבר הגדלת צו התשלומים בהתאם ניתנה בטעם. בהקשר זה יש להפנות לקביעת הרשמת הנבדה בהחלטתה מיום 30.1.13 כי הכנסתה המוצהרת של המבקשת הנה בסך של 22,500 ₪ והכנסתה המוכחת מגיעה לעיתים לסך של 30,000 ₪ לחודש ובנסיבות אלו, גם לאחר הגדלת צו התשלומים לסך של 9,000 ₪ יוותר בידי המבקשת סכום סביר למחייתה ואף מעבר לכך.

לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה.

בקשת רשות הערעור נדחית.