סימנטוב נ' דהן

החלטה

החלטה זו הינה בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות לביצוע שיק ע"ס 14,049 ₪ ז.פ. 1.8.12 המשוך ע"י המבקשת וערוך לפקודת המשיב.

ביום 11.3.14 התקיים דיון בבקשת ההתנגדות, המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקשת טוענת בתצהירה כי השיק נשוא התביעה ניתן למשיב כשיק בטחון, להבטחת ביצוע עבודת שיפוץ שביצע בעלה בדירת המשיב ולמטרה זו בלבד.

לטענת המבקשת השיק ניתן מחמת אונס, שכן המשיב התנה ביצוע התשלום עבור העבודה בקבלת שיק לבטחון, ועל כן לא נרשם בשיק סכומו, אשר מולא ע"י המשיב.

לטענת המבקשת, המשיב ציין בבקשת הביצוע, כי העילה לחיוב המבקשת הינה בגין קנס עבור העסקת עובד זר. לטענת המבקשת, שיק הבטחון לא נועד להבטיח מטרה זו אלא רק להבטחת ביצוע עבודת השיפוץ. עוד נטען, כי המשיב לא הוכיח כי כלל קיבל קנס על העסקת עובד זר.

לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות, בתגובת ב"כ המשיבה, ושמעתי חקירת המבקשת וסיכומי הצדדים אני מורה כדלקמן.

המבקשת הודתה בחקירתה כי עו"ד אלי פז פנה מטעמה לב"כ המשיב בענין תיק ההוצל"פ נשוא התביעה עוד בחודש ינואר 2013. (ראה: עמ' 1 לפרוטוקול ש' 10-13).

ב"כ המשיב צרף כנספח לתגובתו לבקשות, העתק מאישור מסירה של האזהרה ותצהיר מוסר, שבוצעה למבקשת ביום 10.1.13. המבקשת אינה מכחישה בבקשה דבר קבלת האזהרה.

לתגובת ב"כ המשיב צורף אף מכתב פניה בפקס ששלח עו"ד אלי פז אל ב"כ המשיב מיום 3.2.13 בקשר לתיק ההוצל"פ הנדון כבא כוחה של המבקשת.

הבקשה להארכת מועד וההתנגדות הוגשו ע"י המבקשת לבימ"ש ביום 25.12.13, היינו באיחור של כ- 10 חודשים לאחר שחלף המועד להגשת ההתנגדות.

בבקשה להארכת מועד וההתנגדות לא מפרטת המבקשת כל טעם מדוע איחרה בהגשת ההתנגדות.

טענת המבקשת כי השיק ניתן למשיב בנסיבות של אילוץ וכלשונה מחמת "אונס", אינה מגלה הגנה ולו לכאורה. הטענה כי בעלה של המבקשת נאלץ למסור שיק הבטחון נשוא התביעה לנוכח התניית המשיב מתן תשלום כנגד מסירת השטר, אין בה כדי להקים הגנה בטענה של "אילוץ" או "כפיה", שכן, היתה למבקשת ולעלה הברירה שלא למסור שיק זה ולעמוד על זכויותיו ע"פ תנאי ההתקשרות עם המשיב. מהמבקשת מסרה בנסיבות אלה שיק לבטחון לא עומדת לה טענת האילוץ.

טענת בעלה של המבקשת בסיכומים מטעמה, כי מסר את השיק למשיב ללא ידיעתה של המבקשת, הינה הרחבת חזית אסורה אשר ב"כ המשיב התנגד לה בדיון, ועל כן, דינה להידחות מטעם זה.

המבקשת טוענת בבקשתה כי השיק ניתן כשיק בטחון להבטחת ביצוע עבודת שיפוץ שביצע בעלה בדירת התובע, ולא לצורך תשלום קנס בגין העסקת עובד זר.

אף שההתקשרות בענין השיפוץ ומסירה שיק הבטחון נעשתה בין בעלה של המבקשת לבין המשיב לא הוגש תצהיר מטעם הבעל בתמיכה לבקשה.

המבקשת הודתה בחקירתה בבימ"ש כי אינה עובדת יחד עם בעלה, כך שאין לה ידיעה אישית לגבי נסיבות מסירת השיק נשוא התביעה.(עמ' 1 לפרוטוקול ש' 17-18).

בבקשת ביצוע השיק, צויין כי הינו מוגש בגין קנס שקיבל התובע בשל העסקת עובד זר ע"י בעלה של המבקשת בעת שזה שיפץ את דירתו. המבקשת לא הכחישה בבקשת ההתנגדות כי בעלה העסיק עובד זר בעת ששיפץ את דירת התובע, אלא כל שטענה כי המשיב לא הוכיח כי קיבל קנס בגין כך.

בחקירה הנגדית הודתה המבקשת כי המשיב פנה אליה בזמן אמת בעת השיפוץ בטענה כי קיבל קנס על העסקת עובד זר.(ראה: עמ' 1 לפרוטוקול ש' 26-28).

בנסיבות הענין, אני סבור כי באיזון שבין, קיומו של איחור של כ- 10 חודשים בהגשת ההתנגדות, בלא שפורט טעם לפשר איחור זה, מחד גיסא, ובשים לב לטענת הגנתה של המבקשת, מאידך גיסא, כי השיק ניתן לבטחון להבטחת התחייבויות בעלה בביצוע עבודת השיפוץ בלבד ולא לתשלום קנס בגין העסקת עובד זר, אני מורה כי בכפוף לביצוע הפקדה כספית בסך 7,000 ₪ בקופת בי"מש תוך 30 ימים מהיום יוארך המועד להגשת ההתנגדות ותינתן למבקשת רשות להתגונן בטענה כי השיק ניתן לבטחון להבטחת טיב עבודת השיפוץ בלבד, וכי לא הוטל על המשיב קנס בגין העסקת עובד זר ע"י בעלה של המבקשת.