סימן טוב נ' סממה ואח'

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים בסך 6,672 ₪ שהתרחשה ביום 30.1.2012 ברחוב הנטקה בירושלים.

התובע הינו הבעלים של רכב מסוג פולקסוגן מ.ר. 29-526-64 (להלן: "רכב התובע"). הנתבעת 1 הינה הבעלים ו/או המחזיקה ברכב פרטי מ.ר. 52-725-58 (להלן: "רכב הנתבעים"), הנתבעת 2 הייתה המבטחת את רכב הנתבעים בביטוח צד ג'.

סכום התביעה מורכב מ- 4,564 ₪ נזק ישיר לרכב, 508 ₪ שכ"ט שמאי, ו- 6,00 ₪ הפסד יום עבודה, 1,000 ₪ הוצאות, טרחה ועוגמת נפש.

2.אליבא דגירסת התובע כפי שנטענה בכתב התביעה, רכב התובע נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים בהתאם לתנאי הדרך, לפתע הגיח רכב הנתבעים שנסע בנתיב הימני, סטה לנתיב נסיעתו ותוך כדי כך פגע ברכב התובע והסב לו נזקים. לאחר שרכב הנתבעים פגע ברכב התובע, רכב צד ג' הגיע מאחור ופגע ברכב התובע. נהג רכב הנתבעים ברח ממקום התאונה מבלי להותיר את פרטיו.

3.אליבא דגירסת הנתבעים כפי שנטענה בכתב ההגנה, רכב הנתבעים נהוג על ידי בנה של הנתבעת 1, מר אלירן סממה, לא היה מעורב בתאונה המתוארת באופן שהיה מגע בין רכב התובע לרכב הנתבעים. רכב הנתבעים עבר מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, לאחר שעבר מסלול שמע "בום" והבחין כי הייתה תאונה בין רכב התובע לרכב צד ג'. לשיטתו, לא היה כל מגע בין רכב התובע לרכב הנתבעים, על כן, עזב נהג רכב הנתבעים את מקום התאונה. בנוסף, הנתבעים מצביעים על ניתוק קשר סיבתי בין התאונה הנטענת לבין הנזקים הנטענים, זאת, בשל העובדה, כי רכב התובע נבדק לאחר 3 שבועות מיום התרחשות התאונה.

4.ביום 4.3.2013 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים במהלכו העידו הנהגים אודות נסיבות קרות התאונה וכן העיד מר גל איפרגן נהג רכב צד ג' שהיה מעורב בתאונה.

במהלך הדיון התובע שב והציג את גירסתו העובדתית כפי שנטענה בכתב התביעה, וכן ציין, כי מוקד הנזק ברכבו היה בצד ימני קדמי. התובע הוסיף וטען, לאחר התאונה, כי נהג רכב הנתבעים ירד מהרכב והתחיל להרביץ לו ולקללו.

הנתבע 1 טען במהלך הדיון, כי נסע בנתיב הימני בכביש שבו שני נתיבים. כשראה שהנתיב הימני מסתיים כתוצאה מרכבים חונים שעמדו בנתיב נסיעתו, נאלץ לעבור לנתיב השמאלי, שמע בום, ראה שאין נפגעים בגוף ובנפש, המשיך בנסיעתו.

העד מטעם התובע, מר איפרגן העיד בדיון וטען, כי רכב הנתבעים "חתך רכבים" מאחוריו, וניסה לעקוף מימין פעם אחת והוא לא הצליח, כי היה קרוב לרכב התובע, ולאחר שהמשיכו לנסוע בנתיב השמאלי, רכב הנתבעים נסע במהירות גבוהה יותר, עת שהוא הגיע למצב שהוא יכל לעקוף, "חתך" את רכב התובע, ובלם אחריו, רכב התובע בלם בלימה חזקה, רכב צד ג' בלם ופגע ברכב התובע. לרכב צד ג' נגרם נזק בהיקף של כ- 20,000 ₪.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועדויות הנהגים המעורבים, עיינתי בכתבי הטענות ומסמכי תיק התביעה, על צרופותיהם, ולאחר שבחנתי את מכלול מסמכי התביעה, סבורני, כי דין התביעה להידחות. ולהלן נימוקיי:

יובהר כבר עתה, כי הצדדים בתיק זה חלוקים ביניהם באשר לגרימת הנזקים לרכב התובע. הצדדים אינם חלוקים באשר לנסיבות קרות האירוע למעט שאלת היווצרות המגע בין הרכבים. אין מחלוקת, כי נהג הנתבעת 1 סטה מהנתיב הימני הוא נתיב נסיעתו לנתיב בו נסע רכב התובע בנתיב השמאלי ובכך חסם הוא את נתיב נסיעתו של התובע. עם זאת, המחלוקת נסובה סביב השאלה האם רכב הנתבעת 1 פגע ברכב התובע אם לאו.

בפני שתי גירסאות שניתנו על ידי התובע באשר לנסיבות קרות התאונה.

הגירסה הראשונה, ניתנה ביום 19/2/12 בטופס "הודעה על תאונת דרכים" שהוגש למשטרת ישראל כדלקמן:

" בהיותי נוהג מכיוון בית וגן לק.מנחם בנתיב השמאלי רכב מס' 52-725-58 נכנס לנתיב שלי כתוצאה מכך נתן לי מכה בצד ימין מעל הפנס בטמבון קידמי ימני. לאחר מכן, ירד הנהג ונתן לי מכות (על כך ישנה תלונה במשטרת מוריה) וברח. כתוצאה מחסימת הרכב שלי כשנעצרתי נכנס בי רכב אחר מאחור."

בתיאור הנזקים לכלי הרכב הצהיר התובע, כי לרכבו נגרם נזק למכסה מנוע, טמבון קדמי , רדיאטור וכו' (כל החלק הקדמי של הרכב). באשר לתיאור הנזק לרכב התובע הצהיר כי לא נגרם לרכב הנתבעים נזק.

הגירסה השנייה, שניתנה לחברת הביטוח במועד שאינו ידוע כדלקמן:

" בנזק שנגרם לי מרכב מס' 2 הפושע שהחליט להיכנס לנתיב שלי בפתאומיות ולעצור אותי ולחסום אותי לאחר שראה שפגע בי ברח מבלי להשאיר פרטים וכתוצאה מכך שרכב מס' 2 חסם אותי ולא אפשר לי להמשיך בנסיעה ניכנס בי רכב מס' 3 מאחור וגרם לי נזק בטמבון האחורי ובבקלית הזיהוי בצד שמאל. נ.ב. – רכב מס' 2 שנכנס לנתיב שלי פגע בגריל הקדמי ובפח."

6.בעדותו של העד מטעם התובע, מר אפרגין , לא הזכיר כלל שרכב הנתבעת 1 פגע ברכב התובע והעיד " לא ראיתי את הנזק של התובע" (פרוטוקול בעמ' 2 שורה 13). כן, בטופס הודעה על תאונת דרכים שמסר מר אפרגן במשטרה, לא ציין כלל, כי רכב הנתבעת 1 פגע ברכב התובע, ובסעיף 5 להודעה על תאונה לא סימן העד כל סימון המצביע על נזק/פגיעה ברכב התובע.

באיור שאייר העד בהודעה במשטרה מציין העד כלפי רכב הנתבעת 1 כי הוא נכנס לנתיב השמאלי ועצר את הרכב באמצע הכביש. ודוק, העד אינו מציין, כי נהג רכב הנתבעים פגע ברכב התובע או היה מעורב בתאונה כלשהי. לעומת זאת, לגבי רכב העד עצמו, מציין העד, כי זהו הרכב שפגע בו מאוחר.