סימון נ' רחמים ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בסך 873 ₪. עסקינן בערעור על החלטתה של כב' הרשמת נחליאלי חיאט אשר דחתה את בקשת המבקשים לבטל פסק דין שניתן נגדם בהעדר התייצבות ביום 18.1.2009 על ידי כב' הרשם - כתוארו אז - אבי זמיר. יצוין, כי הבקשה כוללת אף בקשה לפטור מהפקדת עירבון אלא שכזה כלל לא נדרש מן המבקשים ולכן אין צורך להתייחס לחלק זה של הבקשה.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקשים טוענים כי מצבם הכלכלי קשה וכי אין באפשרותם לעמוד בתשלום האגרה. המבקשים מצרפים לבקשתם שורה של החלטות מן השנתיים האחרונות בהן ניתן להם פטור מתשלומה של האגרה. בין היתר צורפו לבקשה החלטותיה של כב' רשמת בית המשפט העליון דנה כהן לקח מהתאריכים 7.3.2010 ו-11.5.2011 בהן בחנה כבוד הרשמת את יכולתם הכלכלית של המבקשים ופטרה אותם מתשלום האגרה לאור מסמכים עדכניים שהוצגו בפניה לגבי מצבם הכלכלי. המבקשים מציינים בבקשתם כי אין להם חסכונות והם חייבים כסף רב לבנק. לטענתם, פתוחים נגדם בהוצל"פ תיקים רבים וחובם הכולל עולה על סך של שני מיליון ₪. המבקשים טוענים כי מכוניתם ודירת מגוריהם מעוקלות באופן שהופך את מימושן חסר תועלת, שכן, לטענת המבקשים "שווי העיקולים עולה בהרבה על שווי הנכס ".

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת הפרקליטות, לבקשה לא צורפו מסמכים והיא חסרה פרטים מלאים ומפורטים אודות יכולתם הכלכלית של המבקשים כנדרש בתקנות. זאת ועוד, מתגובת הפרקליטות עולה כי כל אימת שנדרשו המבקשים בהליכים קודמים להפקיד עירבון מופחת (בסכומים הנעים בין 2,000-3,000 ₪) עלה הדבר בידם. לתגובת הפרקליטות צורפו מספר החלטות מהעת האחרונה, בהן נדחתה בקשת המבקשים לפטור מתשלום האגרה. המשיב 1 מוסיף על כך וטוען כי משכורתם החודשית של בני הזוג גבוהה ומסתכמת בסך כולל של 30,000 ₪ מידי חודש. המשיב 1 אף טוען כי סיכויי הערעור נמוכים לנוכח העובדה שמדובר בגלגול רביעי של הבקשה לביטול פסק הדין, לאחר שכבר הוגשו בעבר ארבע בקשות לביטול פסק הדין לכב' הרשם כתוארו אז – אבי זמיר, ערעור על החלטתו שלא לבטל את פסק הדין וערעור נוסף על פסק הדין עצמו. בהקשר זה, מוסיפה הפרקליטות כי המבקשים יזמו בשנים האחרונות עשרות הליכים ובכולם ביקשו פטור מתשלום האגרה. אשר על כן, לטענת הפרקליטות, יש לבחון הבקשה בראייה כוללת ולא באופן שבו נבחנת בקשה של תובע המגיש תביעות ספורות.

המבקשים נמנעו מלהשיב לטענות המשיבים כך שאלו לא נסתרו.

אכן, על פי תקנה 14 (ד)(1) לתקנות, החלטות שיפוטיות לפטור מאגרה אשר ניתנו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה מהוות ראייה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית, אך כל עוד לא צורף לראיות אלה פירוט מלא ועדכני אודות מצבם הכלכלי של המבקשים אין בכך כדי לבסס טענה לחוסר יכולת כלכלית לשלם האגרה. לעניין זה, קובעת מפורשות כב' השופטת ארבל בבשג"ץ 6088/09 גדעון שריאור נ' מדינת ישראל (פורסם באתר משפטי) כי:

"... המערער לא תמך בקשתו לפטור מאגרה, כמו גם את ערעורו, בתיעוד כלשהו לעניין חוסר יכולתו הכלכלית לשלם האגרה. העובדה שבהליכים אחרים ניתן למערער פטור מאגרה אינה מחייבת בהליכים אחרים ועליו לעמוד בדרישות למתן פטור מאגרה בכל הליך והליך בו מבקש הוא פטור מאגרה".

אף על פי כן וחרף תגובות המשיבים, נמנעו המבקשים מלפרוס בבקשתם תמונה מלאה באשר למצבם הכלכלי. הבקשה כללית והטענות הנטענות בה חסרות בסיס ראייתי מינימאלי. לבקשה לא צורף ולו מסמך אחד להוכחת הנטען בה והיא אינה כוללת, בין היתר, פירוט לגבי הכנסותיהם של המבקשים, העתקים מתלושי משכורותיהם, פירוט מקיף לגבי נכסים ורכוש שברשותם המגובה באסמכתאות, תדפיס הוצאות אחזקת ביתם לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, תדפיס חשבון בנק וחיוב כרטיסי אשראי לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, אישור לגבי העדר חסכונות או קופות גמל, אסמכתאות מתאימות לחובותיהם הנטענים ואישורים בדבר ההליכים המתנהלים נגדם, לטענתם, בהוצל"פ. מכאן, שלא הוכח ולו בבדל ראייה כי המבקשים חסרי יכולת כלכלית לשלם האגרה ויש לראות בטענות המשיבים כסותרות את הראייה הלכאורית העולה מההחלטות בהן ניתן למבקשים פטור מתשלום האגרה. נזכיר בהקשר זה את העובדה כי עסקינן באגרת ערעור בסכום פעוט של 873 ₪, ומכאן שעל המבקשים מוטל היה נטל מוגבר להראות כי אפילו סכום פעוט כזה אין ידם משגת.

הדרישה לפריסת מלוא התמונה אודות מצבם הכלכלי של המבקשים מקבלת משנה תוקף לאור העובדה העולה מתגובת הפרקליטות לפיה עסקינן במבקשים אשר יזמו בשנים האחרונות עשרות הליכים משפטיים ובכולם הגישו בקשה לפטור מאגרה. בהקשר זה, ראוי להזכיר את דבריו של כב' השופט א' גרוניס כי: "בעל דין המציף את בתי המשפט בגשם של הליכים אינו יכול לצפות שבקשותיו לפטור מאגרה יזכו להתייחסות כאילו מדובר בבעל דין רגיל" (ראה בשג"ץ 11124/08 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (פורסם באתר משפטי)).

ללא הנחת תשתית ראייתית מספקת בדבר העדר יכולתם הכלכלית של המבקשים, דין הבקשה להידחות אף בלי להידרש לשאלת קיומה של עילה להליך.

לפיכך, הבקשה נדחית.

האגרה תשולם עד ליום 15.4.2012, שאם לא כן – יימחק הערעור.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ב, 14 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: