סימון ואח' נ' רחמים ואח'

החלטה

1.מונחת לפני בקשתם של המבקשים להורות על פטור מהפקדת ערבון בערעור זה, תוך ש"החוב שבגינו נפתח תיק הוצל"פ כנגד המשיב (המשיב 2) ישמש כערובה".

2.עסקינן בערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט מ. תמיר) מיום 21.07.2012 בת"א 27039-04-10 ולפיה נמחקה תביעתם והם חויבו לשלם הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ (להלן: "ההחלטה").

3.ההחלטה ניתנה לאחר שהמבקשים לא מילאו אחר החלטת בית המשפט מיום 31.05.2012, בה הורה להם להגיש "בקשה מעודכנת לעניין קבלת הפטור מאגרה כשיש לצרף לבקשה חשבונות, קבלות, תדפיסי בנק, תלושי שכר, רשימת תיקי הוצל"פ תלויים ועומדים כנגדם ככל שישנם, וכן כל מסמך אחר כנדרש, אשר יש בו כדי להעיד על מצבם הכלכלי".

יוער ויודגש כי המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו מיום 31.5.2012, אשר נדחתה (ראה: רע"א 49561-06-12 סימון ואח' נ' רחמים ואח').

המסגרת הנורמטיבית

4.הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד עירבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות  (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

5.על תכליתו של העירבון שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופטת ארבל) בענין רע"א 3088/13 אברהם פלקסר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ - 

"מוסד העירבון נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך הערעור ומהווה חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו.

זוהי מעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף (למשל, רע"א 9422/10  חטיב נ' אזברגה)"

תוך התייחסות למלאכת שקלול האינטרסים הנוגדים, להם יידרש בית המשפט בהכריעו בבקשה לפטור מערער מהפקדת עירבון -  זכות הערעור המעוגנת בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה (כביטוי לזכות הגישה לערכאות) ומנגד הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, אם הערעור כנגדו ידחה -

"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...

על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל  באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02  ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"

"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם. מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...

זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.

זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"

            (בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי)

6.בית המשפט יידרש, איפוא, לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש וסיכויי הערעור שהגיש, כשני תנאים מצטברים, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש, הוא המערער -

"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור"

(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי) (ההדגשה שלי – ש.י.)