סימון ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקשים מבקשים לפטור אותם מתשלום האגרה בגין תביעתם לביטול פסק דינו של בית המחוזי בתל אביב בע"א 7401-02-10 (כב' הש' עופרה צ'רניאק) מיום 11.3.10, מחמת תרמית.

מסכת ההליכים הנוגעת לנדון פתלתלה מורכבת וחריגה ולהלן נביא הדברים על פי התרחשותם ראשון ראשון ואחרון אחרון.

1. בשלהי שנת 2009 הגישו המבקשים תביעה כנגד המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על סך 3,250,000 ₪ (ת"א 1916-09), לבקשתם אף ניתן להם בהחלטת כב' הרשמת נחליאלי חיאט מיום 12.12.09, פטור מתשלום האגרה. אלא שעל החלטת כב' הרשמת חיאט הגישה המשיבה ערעור שנדון לפני כב' הש' עופרה צ'רניאק ביום 11.3.10 (ע"ר 7401-02-10) אשר מצאה לקבל את הערעור והורתה על החזרת הדיון בבקשה לפטור מאגרה לפני כב' הרשמת חיאט וזאת על מנת לאפשר למשיבה להשלים טיעוניה בסוגיה זו (להלן – פסק הדין).

עד כאן ניחא. וכעת באים אנו לסחרחורת שקשה לעקוב אחריה -

2.המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין אך זו נדחתה ע"י כב' הש' צ'רניאק בהחלטתה מיום 21.4.10, ובלשונה - "הבקשה נדחית לא מצאתי כל עילה לביטול פסק הדין".

3.המבקשים ערערו, איפוא, על פסק הדין מיום 11.3.10 לבית המשפט העליון, ואולם ערעור זה נדחה בהעדר הפקדת ערבון (ראה החלטת כב' הרשם ג. שני ברע"א 47655/10).

4. ידיהם של המבקשים לא רפו. אחר שהליכי הערעור כנגד פסק הדין נדחו, חזרו ופנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב והפעם הגישו תביעה לביטולו של אותו פסק דין מחמת התרמית (ת"א 10541-10-12).

כזכור הוראתו היחידה של פסק הדין הייתה השבת הדיון בסוגית הפטור מאגרה לדיון פני כב' הרשמת, ואם כן ישאל השואל – מהי אותה תרמית שלטענת המבקשים הביאה למתן פסק הדין ? ובכן, המבקשים טוענים כי כתב הערעור, אותו ערעור של המשיבה על החלטת הרשמת הפוטרת אותם מתשלום האגרה בתביעה אותה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לא נמסר לידם ולכן לא הוגש על ידם טיעון מסודר בעניין. לטענת המבקשים, המשיבה בכוונת מכוון ביקשה להסתיר מהם את עצם הגשת הערעור על מנת להכשילם ולקבל החלטה שתיטיב עמה, לפיכך ראוי לטענתם לבטל את פסק הדין. ושוב נזכיר לקורא – פסק הדין אשר לטענת המבקשים יש לבטלו מחמת המירמה הנטענת הוא אותו פסק דין שניתן לפני כארבע שנים ע"י כב' הש' צ'רניאק וכל הוראתו היא שענין הפטור מאגרה יבחן בשנית ע"י כב' הרשמת. עוד נוסיף ונציין כי פסק הדין הנזכר ניתן ע"י כב' הש' צ'רניאק בדיון בו נוכחו הצדדים ובמהלכו אף העלו הטענה שהערעור לא נמסר לידיהם, אלא שכב' הש' צ'רניאק לא מצאה לנכון לקבל טענתם זו.

ומה עלה בגורלה של אותה תביעה ? הנה המשך הדברים –

5.בצידה של תביעתם לביטול פסק הדין המורה על דיון חוזר בבקשתם לפטור מאגרה, הגישו המבקשים – בקשה לפטור מאגרה...

הפעם באה הבקשה לפני כב' הרשמת אביגיל כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב וזו דחתה אותה, בהחלטתה מיום 1.8.13, אחר שמצאה שהתביעה אינה מגלה כל עילה. המבקשים נדרשו, איפוא, לשלם האגרה בגין תביעתם לביטול פסק דין המורה לחזור ולדון בבקשת המבקשים לפטור מאגרה בתביעתם המקורית (וראה לענין זה סע' 1 לעיל).

האגרה לא שולמה, לפיכך ביום 30.12.13, הורתה כב' הרשמת חיאט, אשר, כזכור, נדרשה לבקשה המקורית בגינה החל מתגלגל העניין לו אנו נדרשים, על מחיקת התביעה.

6. עד כאן לא הגענו אף למחציתה של הדרך. המבקשים לא השלימו עם החלטת כב' הרשמת אביגל כהן הדוחה בקשתם לפטור מאגרה וערעורו עליה (ע"ר 1-11-13), הערעור הגיע לפיתחה של כב' הש' צ'רניאק, אשר כזכור את פסק דינה מבקשים המבקשים לבטל בתביעתם. והנה בהמלצת כב' הש' צ'רניאק חזרו בהם המבקשים מערעורם (ראה פסק דין מיום 19.11.13).

אלא מאי ? הייתה זו, כך מסתבר, חזרה למראית עין בלבד, שכן לאחר שחזרו בהם המבקשים מערעורם בתיק ערעור 1-11-13 מיד פנו והגישו ערעור נוסף וזהה לקודמו לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"ר 36672-11-13) אלא שגם ערעור זה נדחה ע"י כב' הש' צ'רניאק בהחלטתה מיום 27.11.13 נוכח זהות עניינם של הערעורים.

7. והנה בשלב הזה מצאו המבקשים לנכון להחליף אכסניה. מעת שסברו כי בבית המשפט המחוזי בתל אביב אין הם מוצאים אוזן קשבת, בחרו להגיש תביעותיהם ובקשותיהם כאן, בבית המשפט המחוזי במחוז המרכז, ואף נימקו צעדם זה בכהאי לישנא –

"התביעה בהליך העיקרי בתיק זה מוגשת לבית משפט זה לדיון לפני כב' הנשיאה השופטת הנכבדה הילה גרסטל עקב היותה עומדת בראש הועדה לבחינת פעילות הפרקליטות, כפי שנחוץ ומבוקש פה, וכן כי התובעים לא מקבלים את יומם בבית המשפט המחוזי בתל אביב עקב ניגוד ענינים שנוצר עקב התרמית האמורה"

מכל מקום בתביעתם זו (ת"א 55396-01-14) הם שבים ומבקשים לבטל את פסק הדין של כב' הש' צ'רניאק מיום 11.3.10 בע"א 7401-02-10 ובצידה של התביעה הוסיפו והגישו המבקשים - בקשה לפטור מאגרה. לכך אנו נדרשים.

8. לטענת המבקשים מצבם הכלכלי בכי רע ואין בידם לשאת בתשלום האגרה. הם מוסיפים וטוענים כי כב' הרשמת אביגיל כהן בהחלטתה מיום 1.8.13 אשר דחתה את בקשתם לפטור מאגרה, אף מציינת מפורשות כי מצבם הכלכלי דחוק ואם כן די בדברים אלו להוות ראיה למצבם הכלכלי.

9.המשיבה, זאת אין צריך לומר, מתנגדת למבוקש. לטענתה מדובר במבקשים המכבירים בהגשת תביעות לערכאות השונות ובצידן בקשות רבות לפטור מאגרה.