סילוק יד ופינוי מנכס מקרקעין

תביעה לסילוק יד ולפינוי מנכס מקרקעין. התובעת היא אמו של נתבע 1, המתגורר ביחידת דיור המצויה במגרש שבבעלות התובעת, בצוותא עם רעייתו (נתבעת 2) וילדיהם הקטינים. 

1. הנכס מושא התביעה הוא מגרש בן 1,000 מ"ר, הידוע כמגרש X  בשכונה X  בעיר  XXX כמפורט,  בין היתר, באישור זכויות מיום 16.11.15. אין מחלוקת כי הזכויות בנכס רשומות ע"ש התובעת (להלן: "הנכס").

1. לטענת התובעת, בתמצית, הרשתה התובעת לנתבעים ולילדיהם להתגורר בנכס, אולם, הואיל והנתבע נקט באלימות כלפיה (בדגש על אירוע שהתרחש לטענתה בחודש ספטמבר 2013), החליטה להגיש התובענה שלפני. 

1. בכתב ההגנה נטען, בתמצית, כי הנתבעים בנו את יחידת הדיור (תוספת למבנה המצוי בנכס) מכספם וכי הם בעלי הבית בתוספת זו (להלן גם "התוספת"). לכתב ההגנה לא צורף דבר לבד מתצהיר אימות מטעם הנתבעים.

1. התקיימו מספר דיונים, חלקם במטרה לנסות ולקדם מגעים לפשרה בין הצדדים, לרבות בהתחשב בשיוכם המשפחתי. משמגעים אלה לא צלחו, נקבע מועד לשמיעת ראיות ולהגשת תצהירי עדות הראשית, על ידי המותב הקודם שדן בתובענה. הוגשו תצהירי עדות ראשית ובחודש אוקטובר 2015, לאחר חילופי המותב, הועברה התובענה לטיפולי. נקבע דיון נוסף ליום 12.11.15, ומשהתברר גם בדיון זה כי פני הצדדים אינם לפשרה נקבע המועד לשמיעת הראיות ליום 11.04.16.

1. במעמד שמיעת הראיות נחקרו בעלי הדין על תצהיריהם. ניתנה לבאי כוח הצדדים, לבקשתם, רשות לסכם טיעוניהם בקצרה בכתב. סיכומי התובעת הוגשו ביום 18.4.16 וסיכומי הנתבעים הוגשו ביום 2.5.16.

1. שמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות , על צרופותיהם ושוכנעתי  כי דין התובענה להתקבל. אפרט נימוקיי.

זכויות הקניין בנכס

1. דומה שאין כל מחלוקת כאמור, כי בעלת הזכויות הרשומה בנכס היא התובעת (ראו גם בסיכומי הנתבעים ; ראו אישור זכויות מיום 16.11.15 ואישור הוועדה המקומית לתכנון ובניהXXX  שצורפו ביום 18.11.15, וכן היתרי הבניה מיום 4.11.82, מיום 21.8.03 ומיום 18.10.07).  אף אין מחלוקת כי נבנתה תוספת שבה מתגוררים הנתבעים בנכס (כפי הנראה מאז שנת 2005 או בסמוך לכך).

1. בעוד שבכתב ההגנה נטען לאקונית כי "...הנתבעים בנו בכספם ובעמלם תוספת שהיא יחידת דיור עצמאית ליד ביתה של התובעת..." וכי לעניין תוספת זו "... הנתבעים הם הבעלים החוקיים של הבית הנ"ל..." (פסקות 3 ו -4 לכתב ההגנה), הרי שלא הוצגה לפני כל ראיה שתשכנע כי לנתבעים זכויות קניין בנכס. כתב ההגנה לא נתמך בדבר, לבד מתצהיר אימות ; הנתבעים לא העידו כל עד שיהא בכוחו להבהיר כי קנויות להם זכויות כאמור ביחס לנכס ; גם בתצהירי העדות הראשית לא הבהיר איזה מן הנתבעים מכח מה – בדין או בעובדה -  קנויות להם זכויות קניין בנכס, או בחלקו. הוא הדבר גם בחקירותיהם הנגדיות, בהן שבו והתמקדו בעיקר בשאלת ההשקעה הכספית, ככל שהיתה, בנכס. גם התיעוד הכתוב – אישור הזכויות והיתרי הבניה שנזכרו לעיל - אינו מזכיר דבר על אודות זכויות כלשהן של הנתבעים, או מי מהם, בנכס.  זאת ועוד: היתרי הבניה, בכללם ליחידת הדיור שבה מתגוררים הנתבעים אשר תוכננה על ידי המהנדס מר XXXXXX, אינם מזכירים בדבר את הנתבעים. אלא שאפילו המהנדס, מר XXXXX אשר לטענת הנתבעים תכנן עבורם את בניית יחידת הדיור, לא הובא על ידם למתן עדות, ללא כל הסבר של ממש (ולעניין ההסבר הלאקוני, ראו למשל עמ' 20 – 21 לפרוטוקול).