סילד אייר (ישראל) בע"מ נ' ל.ש.י. מוצרי בידוד ואריזה בע"מ ואח'

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שנים עשר שיקים שהוגשו כנגד הנתבעות, על סך נומינלי כולל של 147,792 ₪, אשר משכה נתבעת 1 לפקודת התובעת. נתבע 2 ערב לביצועם ומכאן התביעה השטרית כנגדו. ברקע לשיקים שמסרה נתבעת 1 לתובעת מצוייה, כנטען בהתנגדות, עסקת שיווק מוצרי בידוד שנכרתה בין הצדדים, ובמסגרתה הוסכם על תשלום עמלות למבקשת בשיעורים שונים. אולם לטענת המבקשים, המתגוננים בעיקר בטענת קיזוז בגין אי תשלום עמלות, המגיעות להם לשיטתם, פעלה התובעת, שלא כדין להעביר אליה את לקוחותיה של המבקשת ושילמה להם עמלות חלקיות בלבד. השיקים נמסרו, לפי הנטען, על תנאי, במסגרת העסקה הנמשכת בין הצדדים. התובעת אף סירבה, לטענת המבקשים, להמציא להם רשימה מפורטת של עמלות להן היא זכאית בהתאם להסכמות. המבקשים אף טוענים לאחריות התובעת (בין אם מלאה ובין אם חלקית) לכך שנתבעת 1 חדלה מפעילותה. בפי המבקשים גם עתירה לעיכוב הליכים עקב תניית בוררות בהסכם, שלעת הזו, וכפי שאבהיר בהמשך, איני נדרש להכריע בענייננה.

אין, כפי הנראה, מחלוקת, שנתבעת 1 הגישה תביעה למתן חשבונות כנגד התובעת בגין הליכים הקשורים עם השיקים שלפני.

התובעת טוענת כי עומדת לזכות עילה שטרית מובחנת מעסקת היסוד שבין הצדדים (ולעניין זה מבחינה התובעת בין עסקת יסוד על יסוד הסכם כתוב אל מול תאגיד אחר, שכפי הנראה המחה את זכויותיו למבקשת 1, ובין הסכמות אחרות שכפי הנראה היו, לשיטתה, היסוד להתקשרות בין הצדדים שלפני ולמתן השיקים). התובעת אף מבהירה כי אין עסקינן בשיקים על תנאי.

מששמעתי את הצדדים שבפני, לרבות חקירת נתבע 2 על תצהירו, ועיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם, שוכנעתי כי דין ההתנגדות להתקבל.

לענייננו, די בכך שבקשת הביצוע לא מולאה כדבעי על מנת לחייב המסקנה כי יש לקבל את ההתנגדות (השוו: ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה פ"ד מא (3) 746).

אולם גם לגופה, דין ההתנגדות להתקבל. כידוע, כל טענת הגנה המועילה כנגד תביעה חוזית, תועיל גם בין צדדים קרובים לשטר (השוו: דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי ואח' פ"ד נה(4) 193,195 ; רע"א 6250/98NORLAND נגד מפעלי ייצור, פ"ד נג(2) 274 ; ע"א (נצ') 1341/06 שאולוב נ' סמל (2.9.07 ; פורסם במאגרים המשפטיים)]. הוא הדבר גם בענייננו.

לענייננו, לא שוכנעתי מחקירת נתבע 2 כי טענת הקיזוז המגיעה לטענת הנתבעים למלוא סכום השיקים, במיוחד בנסיבות בהן לא הוכחש על ידי התובעת כי לא נמסר לנתבעים פירוט מלא בדבר הזכאות לתשלום עמלות, הינה בבחינת הגנת בדים של ממש. עסקינן בסוגייה ראייתית אשר תצריך בירור עובדתי של ממש, לרבות על דרך שמיעת גרסת התובע ויכול שתקנה למבקשים הגנה מפני התביעה השטרית, ככל שתתקבל ותוכח. די בכך בנסיבות אלה (ומבלי להכריע לעת הזו האם בטענה בדבר "גניבת" לקוחות יש כדי ליתן באופן עצמאי רשות להתגונן), ושעה שעל פי הדין כל טענת הגנה העומדת לנתבע העיקרי אף עומדת לערב, כדי מקום לאפשר לנתבעים את יומם בבית המשפט.

כפועל יוצא, אף איני נדרש לענייננו להכריע בשאלה האם יש בעתירה לעיכוב הליכים עקב תניית בוררות כדי להוביל, מכוחה היא, למתן רשות להתגונן.

מכלל האמור לעיל מתחייבת המסקנה, כי דין ההתנגדות להתקבל, וכך אני מורה.

הוצאות ההליכים, בסך כולל של 1,500 ₪, תושתנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ב, 10 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: