סילבר ואח' נ' ניסנוב ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין לפיו נדחתה התביעה מחוסר מעש ומתן אורכה להגשת כתב תביעה מתוקן ולחילופין מתן פסק דין למחיקת התביעה.

ראשיתו של תיק זה בבקשה למתן צו מניעה זמני.

ביום 28.1.10 נתנה החלטה הדוחה את שלוש בקשות אותן הגישו התובעים לצו מניעה זמני, הרחבת צו המניעה ובקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט (להלן:"החלטת בית המשפט").

ביום 2.5.10 נדחה ערעורם של התובעים על החלטת בית המשפט ע"י כב' השופט ענבר בבית המשפט המחוזי.

ביום 15.8.10 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה.

ביום 20.9.10 נתנה החלטתי לאפשר הגשת כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום.

ביום 18.11.10 נתנה הזדמנות נוספת להגשת כתב התביעה המתוקן עד ליום 2.12.11 ובמידה ולא יעשה כן תידחה התביעה.

אין כל ספק כי טעות קולמוס ארעה והמועד האחרון להגשת כתב תביעה מתוקן נקבע ליום 2.12.10 שכן בית המשפט אינו נוהג ליתן אורכה של מעל שנה לתיקון כתב התביעה הדבר היה מובן מאליו וטענות התובעים בהקשר זה היא היתממות לשמה.

ביום 15.12.10 משלא הוגש כתב תביעה מתוקן נדחתה התביעה.

התובעים בבקשתם לא מעלים טיעון אחד המסביר מדוע לא הגישו את כתב התביעה המתוקן במועדים שנקבעו ועד עצם הגשת בקשה זו.

לפיכך, לא היה מקום ליתן ארכות נוספות, לאחר שכבר ניתנה ארכה לתובעים. יודגש כי לאור ההחלטות הקודמות שאוזכרו לעיל, ללא הגשת כתב תביעה מתוקן, נותר כתב התביעה המקורי, באופן מעשי, ריק מתוכן וחסר משמעות. מכאן, שהיה זה אינטרס מובהק של התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים ובהתאם לתקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 שוכנעתי כי יש למחוק את התביעה מחוסר מעש, חרף דחיית התביעה וזאת כדי שלא לפגוע בתובעים פגיעה אנושה יתר על המידה. לפיכך אני מורה כי פסק הדין יישאר על כנו אלא שהתביעה תימחק ולא תידחה.

ניתנה היום, כ"ה אדר א תשע"א, 01 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: