סיכומים: חלוף הזמן כרסם בעוצמת זכות הקנין - לא תוחזר קרקע שמטרת הפקעתה לא מומשה - פסקדין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9631/05
דוד ארד ורות ארד - נ' - מדינת ישראל-מינהל מקרקעי ישראל
1. פתח דבר:
1.1 תקיפת פסק הדין החלקי ע"י המשיבה כ-9 שנים לאחר הנתנו - אינה כדין:
1.1.1 סעיפים 22-3 בע' 8-2 לסיכומי המשיבה מ-28.05.06 מוקדשים לתקיפת פסה"ד החלקי מ-25.8.97, בו נקבע, כי עשיית המשיבה בחלקה המופקעת מהווה עשיית עושר ולא במשפט ולמערערים מוקנית, בעקרון, זכות להשבה - אלא אם תוכיח המשיבה שהיא מופטרת מחובת ההשבה מכח ס' 2 לחוק עשיית עושר.
1.1.2 המערערים יטענו, כי המשיבה אינה זכאית לתקוף את פסה"ד החלקי במסגרת סיכומי תשובה לסיכומי המערערים, אשר מטבע הדברים לא ערערו על פסה"ד החלקי בו זכו.
1.1.3 המערערים יוסיפו ויטענו, כי פסה"ד החלקי הוא פסק דין לכל דבר וענין ואם המשיבה לא השלימה עם קביעותיו היה עליה לערער עליו בתוך 45 ימים מיום הנתנתו, ומשלא עשתה כך, אין היא זכאית יותר לתקפו.
1.1.4 מבלי לגרוע מהאמור לעיל יטענו המערערים לחילופין, כי משהמערערים ערערו על פסה"ד המשלים היה על המשיבה, למצער, להגיש לבית המשפט הנכבד ערעור שכנגד כדי להשיג על קביעות פסה"ד החלקי.
1.1.5 המערערים יטענו, אפוא, כי אין בידי המשיבה כל זכות לתקוף עתה, במסגרת סיכומי תשובתה, את פסה"ד החלקי וכל שנותר לה הוא לתמוך בפסה"ד המשלים.
1.1.6 אם וככל שבית המשפט הנכבד יהא סבור כי המשיבה זכאית לתקוף עתה את פסה"ד החלקי במסגרת סיכומי תשובתה לסיכומי המערערים - יתבקש בית המשפט הנכבד לאפשר למערערים להשלים את טיעוניהם לתימוכין בפסה"ד החלקי לעת הדיון שיתקיים בפניו.
2. יש לקיים את קביעות פסה"ד החלקי:
מבלי לגרוע מהנטען לעיל ולמען הזהירות בלבד יטענו המערערים, כי יש לקיים את כל הקביעות שבפסה"ד החלקי, הן אלו שבעובדה והן אלו שבדין, שכן פסה"ד החלקי מפורט ומנומק היטב והוא עולה בקנה אחד עם חוק היסוד והפסיקה שניתנה בעקבותיו.
3. על המשיבה חלה חובת השבה ואין לפטרה מחובה זו:
3.1 המערערים יטענו, כי התנהלות המשיבה במכירת החלקה לצד ג' נעשתה שלא כדין והביאה להתעשרות שלא כדין של המשיבה על חשבון המערערים, כפי שנקבע בס' 7 לפסה"ד החלקי וכי התקיימו בעניינם השיקולים המצדיקים מימושה בפועל של עילת השבה, שיקולים המשקפים את " עצמת זכותו של התובע... אופי הפגיעה באינטרס שלו...התנהגות הצדדים...טיב הפעילות שמכוחה זכה הנתבע ברווח" וכי: "ככל שגדלה "עוצמתה" של זכות התובע, כן ישתפרו סיכוייו לזכות בהשבה ממי שהתעשר על ידי תפיסתה או הפקעתה". ר' נא: פרידמן דיני עשיית עושר ולא במשפט, מהד' 2 ירושלים תשנ"ח, כרך א'.

3.2 וביישום המובאה המצוטטת לעיל לעניינו קמה למערערים עילת השבה בהתייחס:
3.2.1 לעצמת זכותם היא זכות הקניין שזכתה למעמד על, ולפגיעה באינטרס של המערערים להקים בחלקה "בית מגורים מרווח ואיכותי" בנסבות שהיוו "הזדמנות חד פעמית ובלתי חוזרת...עקב הנסיבות המיוחדות שהיו קיימות אותה עת ולא נשנו יותר" - כמפורט בתצהיר מערער 1 (סעיפים 9.1.2-9.1.1 לסיכומים הראשיים) -וכן-
3.2.2 בהתייחס להתנהגות הצדדים, קרי: לאילוץ המערערים להשלים עם גזירת ההפקעה לפי המצב המשפטי שהתקיים בזמן אמת ומנגד אי מימוש מטרה ציבורית כלשהי בחלקה המופקעת והפקת רווח ע"י המשיבה ממיסחור החלקה המופקעת בעסקת נדל"ן שבמסגרתה שווקו המקרקעים בהם כלולה החלקה.
ביה"מ הנכבד מופנה בהקשר זה לקביעה שבעובדה הכלולה בס' 2ו' לפסה"ד החלקי לפיה תכנית 4029 שיזם המינהל לגבי השטח בו כלולה החלקה המופקעת "מהווה מסגרת תכנונית נורמטיבית לפרוייקט מגורים יוקרתי המשווק לפלח אוכלוסיה המבוססת כלכלית ובעלת אמצעים" (ההדגשה במקור-נ.ו.).
ור' נא גם המובאה מתוך פסה"ד החלקי המצוטטת בס' 4.4.4 לסיכומים הראשיים.[1] התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: