סיכומי תשובה: הרשות נדרשת לאזן בין זכויות בעלי חלקות סמוכות רק בהליך איחוד וחלוקה מחדש

בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים עע"מ 5556/05
קבוע להשלמת טיעון ליום 06.04.06
המערערים: אילנה תמיר ו-5 אח'
-נגד-
שר הפנים ואח'
סיכומי תשובה מטעם המערערים
א. הנושאים שבמוקד טיעוני המערערים:
טיעוני המערערים מתמקדים בשני נושאים עיקריים כמפורט בסעיפים 1 ו-2 להלן:
1. חלוקת שטח תכנית רש/446 למבננים מבלי לקיים ביניהם שוויון בהקצאת זכויות ושימושם:
1.1 הנושא העקרוני שבמרכז הערעור דנן, עניינו במהלך דו-שלבי שנקטה הועדה המקומית באישור הועדה המחוזית, שנועד לעקוף ביצוע איחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלים, כמשמעותו בסעיף 122 לחוק התכנון, בהינף אחד ובמלוא שטח תכנית:
1.1.1 בשלב ראשון - נקבעו במלוא שטח תכנית 446, שימושי הקרקע וכן זכויות ומגבלות הבניה והשטחים המיועדים לצרכי ציבור תוך ייחוסם והקצאתם ל"מבננים" המשתרעים על כל שטח התכנית.
1.1.2 בשלב שני - נקבע, בכל מבנן, הליך פרטני של איחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלי הזכויות, בהתאם לטבלת הקצאה ואיזון שיערכו לגבי כל מבנן, ללא התקיימות תלות בין מבנן למבנן.
1.2 המערערים טוענים כי -
1.2.1 חלוקת שטח תכנית, החלה על יחידת תכנון אינטגרלית אחת, למבננים מבלי לקיים בין המבננים שוויון יחסי בהקצאת הזכויות והשימושים, כפי שנעשה בתכנית 446, מסכלת את יישום עקרון השוויון היחסי שהוא עקרון יסוד בהליך איחוד וחלוקה פרטני בין הבעלויות השונות הכלולות במלוא שטח התכנית.
1.2.2 מנגד - הקצאת הזכויות והשימושים לכל מבנן ומבנן, בתכנית המתאר, תוך קיום שוויון יחסי בין המבננים, אינה טעונה כבר בשלב ראשון הקצאה ואיזון פרטניים בין הבעלויות בכל שטח התכנית, וההקצאה והאיזון הפרטניים יבוצעו במסגרת להליך איחוד וחלוקה שיתקיים בכל מבנן.
ויוטעם: הקצאת זכויות ושימושים לכל מבנן המקיימת שוויון יחסי בין המבננים, מבטיחה כי לעת ביצוע הליך האיחוד והחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלים, בכל מבנן ומבנן, אכן יקויים עקרון השוויון היחסי, שהוא, כאמור, עקרון יסוד בהליך איחוד וחלוקה מחדש, כפי שנלמד מפסק הדין בבג"צ 4914/91, 5063 איראני ואח' נ' שר הפנים ואח', פ"ד מ"ו (4) 749 (להלן:פרשת איראני).
1.2.3 עמדת המערערים, שנדחתה ע"י ביה"מ קמא ולה מתנגדים משיבים 4-1 היא:
א. כי כבר בשלב הראשון, לעת חלוקת שטח תכנית, החלה על יחידת תכנון שלמה למבננים יש לקיים שוויון יחסי בין המבננים בהקצאת הזכויות והשימושים לכל מבנן.
ב. הקצאת זכויות ושימושים, שאינה מקיימת שוויון יחסי בין המבננים מסכלת את העקרון שביסוד איחוד וחלוקה מחדש שלא בהסכמת בעלים, ועוקפת את הלכת איראני, לפיה הודגשה חשיבות יישומו של השוויון היחסי בהליך איחוד וחלוקה מחדש שלא בהסכמת בעלים.
1.2.4 לטענת המערערים היה על הועדה המקומית מגישת תכנית 446, ועל הועדה המחוזית, אשר דנה והכריעה בהתנגדויות לתכנית 446 ואישרה את התכנית למתן תוקף, לקיים שוויון יחסי בהקצאת הזכויות למבנן 1 בו נמצאים מקרקעי המערערים, ביחס למבננים 2, 3 ו-4,[1] המיועדים למגורים וליישם לגבי מבנן 1, בהתאמה, את "המודול" שנקבע למבננים 2, 3 ו-4, דהיינו 8 יחי"ד לדונם ברוטו או 16 יחי"ד לדונם נטו, באופן שהזכויות במבנן 1 המיועד לדיור מוגן וכן למסחר ולמשרדים יוקצו בהתאם ליחס שבין 1 מ"ר בינוי ביעוד למגורים לבין 1 מ"ר בינוי ביעוד לדיור מוגן ול-1 מ"ר בינוי ביעוד למסחר ולמגורים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: