סיידון נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפני בקשה להבאת ראיה חדשה בערעור נשוא פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת (כב' השופטת עירית הוד).

בבקשה טוען המבקש כי יש להתיר לו לצרף כראיה פסק דין, אשר ניתן לזכותו בת.א 1245/91 סיידון נגד קיבוץ נווה איתן, (להלן :"פסק הדין" או "הראיה") במסגרתו העניקה לו המשיבה ,כנתבעת פורמלית שם, הסכמה לעשות שימוש במקרקעין במתחם יהודייה.

מנגד טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה בהעדר תצהיר ולטענתה ידע המבקש על פסק הדין והוא אינו מפרט מה גרם לו לפתע לקשר בין ההליך לפסק הדין קמא, מה גם שהמבקש היה מיוצג .

עוד טוענת המשיבה כי אין בראיה החדשה כדי לשנות את פסק הדין קמא.

הלכה פסוקה היא:

"... אין בעלי הדין זכאים להביא ראיות נוספות לפני בית המשפט שלערעור כדרך השגרה, ורק במקרים יוצאים מן הכלל מרשה בית המשפט שדן בערעור הבאת ראיה נוספת, ולעניין זה יש משקל מכריע לשאלה, אם הייתה אפשרות להגיש את הראיה בשלב הדיוני הקודם" (ראו ע"א 488/83 בן ציון צנעני נ' מאיר אגמון, פ"ד לח(4) 141, בעמ' 147).

יש להבחין בין ראיות להוכחת עובדה שאירעה לפני מתן פסק הדין עליו מערערים, לבין ראיות להוכחת עובדה שאירעה אחרי מתן פסק הדין (ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה עשירית 665, 666). באשר לראיה להוכחת עובדה שארעה לאחר מתן פסק הדין, תותר הצגתה רק במידה והמבקש הראה, כי הראיה הנוספת עשויה לסייע לו ולהשפיע על תוצאות המשפט (ראו ע"א 325/68 איטונג-בטרום בע"מ נ' בנק לסחר חוץ בע"מ ואח', פ"מ כב(2) 901). ככל שהמדובר בעובדות שקדמו למתן פסק הדין , ניתן להתיר הגשתן אם המבקש לא ידע עליהן ולא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה, ובהנחה שנהג בתום לב (ראו ע"א 3911/01 כספי נ' נס, רו"ח, פ"ד נו(6) 752, בעמ' 767-768, וכן ספרו של א. גורן הנ"ל בעמ' 664- 666). (ההדגשות אינן במקור – י.כ).

כך גם לא תורשה הבאת ראיות נוספות בהליך הערעור :

"אם הייתה קיימת אפשרות להגישן לפני בית המשפט בערכאה הקודמת... ובעל הדין איננו נותן טעם משכנע על שום מה לא גילה את הראיה כאשר ניהל את המשפט בערכאה הראשונה..." (ראו ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי, פ"ד מח(4) 689, בעמ' 698).

נוסף על כך, "רשלנותו של בעל דין שבגינה לא הובאה הראיה בערכאה הראשונה, אינה יכולה לשמש עילה להבאת ראיות בשלב מאוחר" (ראו ע"א 9524/00 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' שלוה, פ"ד נו(3) 831, בעמ' 843). על המבקש להוכיח, כי הראיות לא הובאו בשלב ההוכחות, בשל סיבות שאינן תלויות בו ואינן בשליטתו. (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450 (1995)).

יחד עם זאת, ניכר כי המגמה בפסיקה היא לנקוט בגישה רכה יותר, לגבי התרת ראיות נוספות בערעור.

לא אחת נקבע, כי בית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין להגיש ראיות נוספות בערעור אם הוא סבור כי הראיה דרושה לו על מנת "לאפשר לו מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת", בין היתר, כאשר בית המשפט של ערעור רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת (ראה ע"א 6055/04, אורית לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף לב דיזינגוף ואח', 12.7.06, וכן רע"א 4127/02, דוד יעקובוביץ ושות' בע"מ נ' רהיטי הפירמה ג.פ. בע"מ ואח', 29.10.02. ראה בעניין זה גם דברי כב' השופטת דורנר כתוארה דאז) ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נה (4) 577, 579 (2001)).

עוד נפסק כי "אף שהכלל הינו כל על המבקש להבאת ראיות נוספות להראות כי אי הבאת הראיה נבעה מסיבות שאינן תלויות בו ולשכנע את בית המשפט בדבר תום לבו בעת הגשת הבקשה, הרי שהתרת הגשתן של הראיות בשלב הערעור אפשרית, במקרים המתאימים גם אם מחדלו של בעל הדין המבקש הוא שהביא לידי כך שהראיות לא הוגשו במועד לערכאה הדיונית"... (ראו ע"א 105/05 דהאן נ' קסון, תק-על 2005(4) 1189.

כך גם כך, לעיתים תותר הגשת ראיות נוספות בערעור, "גם כאשר מחדלו של בעל דין הוא שהביא לאי הגשת הראיות בשלב הדיוני הנכון, וזאת גם באותם מקרים בהם ניכר כי לראיות הנוספות תהא חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין"... רע"א 4321/08 עיריית לוד נ' פרבמן (1.9.08). ראה גם גורן בספרו לעיל, עמ' 666.

מן הכלל אל הפרט:

אין ספק כי מדובר בראיה אשר הייתה קיימת עובר למתן פסק הדין קמא והיה באפשרותו של המבקש לגלותה בשקידה סבירה ואף פחות מכך.

המבקש מנהל מזה שנים הליכים משפטיים כנגד מספר גופים ובין היתר כנגד רשות הטבע והגנים הלאומיים והסבריו לסיבה שבגינה לא הומצא פסק הדין בהליך קמא אינם משכנעים כלל ועיקר, בפרט כאשר מדובר בפסק דין אשר ניתן כנטען, לזכותו.

נראה כי המבקש מנסה "לבצע מקצה שיפורים" ותיקון טעויות , ערכאת הערעור אינה הכתובת לכך.

מעבר לכך, בהליך קמא טען המבקש כי החזיק במקרקעין בידיעת המשיבה ובהסכמתה בהתנהגות, טענה אשר נבחנה ע"י בית משפט קמא וכעת הוא מושתק ומנוע מלהעלות טענה הפוכה לפיה ניתנה לו הסכמה מפורשת לעשות שימוש במקרקעין.