סייג של זוטי דברים כאשר מדובר בעבירה של הפרת הוראה חוקית

כמצוות הוראות סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אני מודיע, בפתח הכרעת הדין, כי החלטתי לזכות הנאשם.

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

מעשה בסכסוך שכנים רע ומר בבית משותף בעיר הרצליה (להלן – הבניין), סכסוך ההולך ונמשך מזה זמן רב.

הנאשם ואשתו מתגוררים בדירה בבניין, וכך גם המתלונן ואשתו (להלן ביחד – המתלוננים). לנאשם ולאשתו ישנם שני ילדים, בת ובן. הבן, שהיה בתקופה הרלוואנטית בן 12 שנים ועשרה חודשים, סובל משיתוק מוחין (להלן – הבן או הקטין). בין הנאשם לבין הרשויות קיימת מחלוקת בשאלה אם הבן סובל גם מפיגור שכלי, כאשר הנאשם טוען בעקשנות שהבן אינו מפגר וחש פגוע מאוד מסיווג-תיוג זה של בנו.

לטענת המתלונן, הנאשם ובני משפחתו מטרידים את המתלונן ובני משפחתו, ובמיוחד אמורים הדברים בבן הקטין. על פי גרסת המתלונן, הקטין חוזר ומטריד את אשתו של המתלונן בדרכים שונות, לרבות בנגיעה "במקומות לא צנועים". לדברי המתלונן, הוא העיר לנאשם על התנהגות זו של בנו, אלא שהנאשם הגיב על כך בברוטאליות; ומני אז משפחת המתלונן סובלת ממסכת של הצקות חוזרות ונשנות מצידם של כל בני משפחת הנאשם.

לטענת הנאשם, מצב הדברים האמתי הוא בדיוק הפוך: דווקא המתלוננים הם שמציקים לקטין ומטרידים אותו. זאת, הן בהפצת שקרים בין השכנים והן בהגשת תלונות כזב חוזרות ונשנות במשטרה וברשויות אחרות; והכל בשל רצונם של המתלוננים להרחיק את משפחת הנאשם מהבניין.

לדברי הנאשם, בעטיין של ההצקות הוא-עצמו רוצה לעזוב את הבניין, אלא שהוא ומשפחתו מתגוררים בבניין בדיור ציבורי – דהיינו בדירת "עמידר" – והם לא קיבלו אישור לעבור למקום אחר.

על רקע הסכסוך האמור פנו המתלוננים לבית משפט השלום הרצליה בבקשה למתן צו לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן – בית המשפט בהרצליה וחוק הטרדה מאיימת, בהתאמה), וזאת כנגד הנאשם ובני משפחתו.

לאחר דיון נעתר בית המשפט בהרצליה לבקשת המתלוננים והוציא מלפניו צו, שאסר בין השאר על הנאשם להימצא ברדיוס הקטן מ-100 מ' מהמתלונן ולהטריד אותו בכל דרך ובכל מקום. הצו הוצא ביום 28.8.14 ותוקפו הוארך עד ליום 28.2.15 (להלן – צו ההטרדה המאיימת).

התיק דנא עניינו בהפרה נטענת של צו ההטרדה המאיימת. על פי האמור בעובדות כתב האישום, ביום 20.9.14, בשעה 18:30 לערך, הפר הנאשם את צו ההטרדה המאיימת "בכך שרדף אחר המתלונן לאורך רחוב פינסקר תוך שמקלל וצועק לעברו" (להלן – אירוע ההפרה הנטען).

הנאשם הואשם אפוא, בכתב האישום, בעבירה של הפרת הוראה חוקית – דהיינו הפרת הוראות צו ההטרדה המאיימת – וזאת לפי הוראות סעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).