סייג נ' פירוזי ואח'

החלטה

לאחר עיון נוסף בתיק יינתן פס"ד בהקדם והוא ישלח בהקדם.

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תשע"א, 19/07/2011 במעמד הנוכחים.

מיכאל תמיר, שופט

פסק דין

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים היום במעמד הצדדים ובמסגרת תביעת התובע כנגד הנתבעים בגין סך של 2,991 ₪ כאשר הרכיב המרכזי של התביעה נוגע להשתתפות העצמית שחויב התובע לשלם לחברת הביטוח מטעמו בעקבות תאונת דרכים שאירעה בין הקטנוע שלו ובין האופנוע של הנתבע.

בכתב התביעה נטען כי התובע רכב על אופנוע בנתיבי איילון לכיוון דרום בשולי הכביש מימין לדרך שכן הנתיבים היו פקוקים וכי נסע במהירות של כ- 90 קמ"ש. כן נטען כי נסע בצד השמאלי של שולי הדרך מימין ולפתע שמע רעש חזק של שאגת מנוע ואף הצליח לרגע לבחון באופנוע צהוב מתקרב אליו באמצעות הראי של הקטנוע וזאת לפני שהקטנוע קיבל מכה חזקה מאחורה ובצד הימני של הקטנוע מהאופנוע אשר כתוצאה מכך נזרק מהקטנוע ונחבל קשות.

הנתבע טען בכתב הגנתו כי הוא התכוון לצאת במחלף הבא של נתיבי איילון לכיוון רח' המסגר ולפיכך המשיך בנסיעתו בנתיב המשתלב ולא נכנס לנתיבי איילון עצמם כאשר לפתע התובע אשר נסע באותו נתיב בצד שמאל לנתיב הנסיעה של הנתבע סטה לפתע ימינה ככל הנראה על מנת לנסוע בשולי הכביש וכתוצאה מכך חסם את נתיב נסיעתו של הנתבע וגרם להתנגשות בין האופנועים.

הצדדים חזרו על גרסאותיהם הנ"ל במעמד הדיון. התובע הוסיף והעיד כי בהמשך לשאלת בית המשפט לא היה לו תמונות כלשהן של הקטנוע וכי לא היה מסוגל לתאר במהלך הדיון מה תוקן.

הנתבע העיד במהלך הדיון כי דווקא בעת שנסע לא יכול היה לפתח מהירות כי נסע במגמת ירידה, התובע עבר מספר נתיבים ללא איתות ופשוט נכנס לנתבי שלו. כמו כן עלה כי הנזק אשר נגרם לאופנוע שלו היה רב יותר בגובה של 18,500 ₪ וכי לא הוגשה תביעה כנגדו משום שחוקר תנועה במשטרה הסביר לו שאף אחד לא אשם במקרה דנן או שבעצם שני הצדדים אשמים.

בפני בית המשפט גרסה מול גרסה כאשר התובע לא הציג ראיות או עדים נוספים מטעמו מהן ניתן ללמוד כי אכן התאונה אירעה כתוצאה ממחדל של הנתבע. אכן קיימת טענה של התובע לפיה המכה התרחש בחלק האחורי הימני של הקטנוע, טענה אשר לכאורה מטילה אחריות על הנתבע אשר כביכול לא שמר מרחק, אולם אין מקום לשלול את טענת הנתבע לפיה היה זה התובע אשר סטה ימינה לפתע.

גם הנתבע וגם התובע חרגו מכללי הנסיעה המחייבים בעת שבחרו לנסוע במהירות גבוהה של כ- 90 קמ"ש בשולי הכביש בעת שכלי הרכב הרגילים נסעו בנתיבי הנסיעה שלהם המוסדרים במהירות של 15 קמ"ש. לו היו נוסעים שניהם בנתיב נסיעה רגיל כמו המכוניות והפגיעה הייתה מתרחשת לאחור, נטל ההוכחה היה עובר לנתבע להוכיח כי אכן נסע כחוק. לא הגיוני שהאופנוע אשר נסע במהירות גבוהה מזו של הקטנוע ייסע הישר אל תוך הקטנוע ועל כן סביר יותר כי התובע היה זה אשר סטה מנתיב נסיעתו. התובע העיד כי שמע שאגה אדירה והצליח לראות במבט חטוף את האופנוע מתקרב אליו ואין לפסול כי התובע נבהל וסטה מנתיב נסיעתו ימינה.

לו היו מוצגות תמונות של כלי הרכב אזי אולי ניתן היה לבחון גרסאות הצדדים יותר לעומק אולם התובע לא הציג בפני בית המשפט תמונות כלשהן. אין בית המשפט יכול לקבוע כי גרסה של צד אחד יותר מהימן מגרסת הצד השני. נוסיף לתיק גם עדותו של הנתבע לפיה משטרת ישראל שחקרה את התאונה לא מצאה לנכון להטיל אחריות על צד זה או אחר בנוגע לתאונה.

אשר על כן ובהעדר הרמת נטל ההוכחה אשר מוטל על התובע, הנני דוחה את התביעה אולם עושה כן ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת להעביר פסק הדין לצדדים.

ניתן והודע היום י"ז תמוז תשע"א, 19/07/2011 בהעדר הנוכחים.

מיכאל תמיר, שופט

הוקלד על ידי: עליזה אור התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: