סייאני נ' לוי

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.1.13 בסגולה.

2. לטענת התובעת, נסעה בשעה 15:00 במתחם סגולה. הנתבע יצא מחניה בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת. הנתבע ביקש שלא לערב את הביטוח ומסר לה פרטים שגויים. התובעת ביררה במשטרה את פרטי התובע על סמך צילום של מספר הרכב.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי ביקש לצאת מחניה, הסתכל במראות ולאחר שווידא שיש באפשרותו לצאת מהחניה בבטחה, החל נסיעתו לאחור באיטיות. לפתע, הגיח רכב התובעת בנסיעה קדימה ופגע ברכבו. הנתבע טען כי היה באפשרות התובעת להבחין ברכבו ולעצור. בנוסף, טען הנתבע כי התובעת תומכת טענותיה בהצעת מחיר בלבד ולכן טענתה לא מוכחת.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה יצאה מחניה ונסעה באיטיות בכביש כשלפתע שמעה חבטה והבחינה שרכב הנתבע יצא מחניה בנסיעה לאחור ופגע ברכבה בצדו הקדמי ימני. התובעת טענה כי לא הבחינה בנתבע קודם לקרות התאונה. לאחר התאונה, מסר לה הנתבע פרטים שגויים ורק באמצעות המשטרה איתרה את פרטיו.

עדה מטעם התובעת, העידה אף היא כי יצאו מחניה ונסעו ישר בנתיב הנסיעה הראשי. לפתע, שמעו בום והבחינו שרכב הנתבע נסע לאחור מחניה ופגע ברכבם. גם העדה טענה כי לא הבחינו ברכב הנתבע יוצא מהחניה קודם לקרות התאונה.

5. הנתבע העיד וטען כי נסע לאט לאחור ביציאה מחניה, כאשר רכבים חסמו את שדה ראייתו. לפתע נסעה התובעת בכביש, לא נתנה לנתבע להשלים את יציאתו מהחניה ופגעה ברכבו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב הנתבע בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה נסעה באזור החניה כשלפתע רכב הנתבע נסע לאחור ופגע בצדו של רכבה. עדותה נתמכה בגרסת העדה מטעמה לפיה לא הבחינו ברכב הנתבע טרם קרות התאונה.

שלישית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה קרי, הנתבע הוא שיצא לאחור בעת שהתובעת חלפה מאחוריו. שכן, במידה וגרסת הנתבע היתה נכונה הרי שהנזקים לרכב התובעת היו בפגוש רכבה ולא בצדו הימני קדמי.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע הנוסע לאחור לנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע ברכבים הנוסעים באותה שעה בכביש, בפרט כאשר שדה ראייתו, עפ"י גרסתו, היה חסום, ולהימנע מיציאה מהחניה בנסיעה לאחור, עד אשר הדרך תהיה פנויה לחלוטין. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

באשר לנזק הנתבע, אומנם התובעת הציגה הצעת מחיר בלבד, אך הנתבע לא הציג הערכת נזק נגדית. לפיכך, יש לקבוע את הנזק על דרך האומדנא בפרט משבתביעות קטנות עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובעת סך של 1,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 5.5.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. יש לציין, כי התובעת הפקידה 250 ₪ בגין הוצאות הנתבע בדיון הקודם. לפיכך, מסכום ההוצאות שנקבע יש להפחית את הסך של 250 ₪ שנפסק לחובת התובעת, ובהתאם יש להעמיד הוצאות משפט על סך של 350 ₪ בלבד.

הגזברות תשיב לתובעת את כספי הפיקדון בסך 250 ₪ שהופקדו על ידה בקופת בית המשפט, זאת לאחר שהתובעת תפנה למזכירות ותמלא את הטופס הנדרש לשם כך.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ד, 21 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: