סיטרוק נ' דהטבקר ואח' - פסקדין

פסק דין

זהו ערעור על פס"ד של בימ"ש השלום באשדוד ( כב' השופט א. ברגנר), מיום 7/9/11, שניתן בעקבות תביעת המשיבים ,שהוגשה כנגד המערערת ,ובה עתרו למתן צו עשה ולחיובה בפיצויים.

הצדדים מתגוררים בדירות המצויות בבניין מגורים באשדוד. דירת המערערת מצויה בקומה שמעל דירת המשיבים. הם טענו קיימת נזילת מים מדירת המערערת, שבעטיה נוצרה רטיבות אצלם, בשני מוקדים,וכי יש לחייב המערערת לתקן מקור הנזילה ולפצותם על הנזק שנגרם.

המערערת כפרה בכך שמקור הרטיבות בדירתה, ולנוכח חילוקי הדעות מינה ביהמ"ש מומחה מטעמו, אינג' אהרון סוקולוב, אשר הגיש חוו"ד ואף נחקר עליה.

המומחה קבע כי מקור הרטיבות הקשה הקיימת בדירת המשיבים (בתקרת המטבח וחדר המקלחת), הינה ברצפת דירת המערערת, שם בוצעו, בעבר, עבודות שיפוץ. נראה כי קיימת דליפה בצנרת מים או דלוחין, ואת זו ניתן לתקן רק מתוך דירה זו, בעלות של 6,450 ₪. עלות התיקונים בדירת המשיבים, להסרת המפגע, הינה 1,200 ₪.

בפסק הדין, נשוא הערעור, אימץ ביהמ"ש קמא את חוו"ד אינג' סוקולוב, ואת הקביעה שמקור הרטיבות מצוי בדירת המערערת. נקבע, כי יש לחייבה לתקן המפגע, בתוך 60 יום ולהגיש על כך הודעה לביהמ"ש, אשר ישקול אם יש צורך בביקור נוסף של המומחה כדי לבדוק שהלקוי אכן תוקן. בנוסף- חויבה המערערת בתשלום פיצוי למשיבים בסכום של 9,129 ₪, כולל החזר אגרה ושכ"ט המומחה, וכן , בנוסף, חויבה בהוצאות (לא ברור אילו, שכן אלה נפסקו בפריט הקודם), ושכ"ט בסך כולל של 7,000 ₪.

חלף ביצוע התיקון בדירתה, כפי שנפסק, ניתנה הודעה לביהמ"ש מטעם ב"כ דאז של המערערת, על כי "אין ולא היה צורך לתקן את המפגע הנטען... זאת לאחר שמומחה מטעם [המערערת] היה בדירה נשוא התובענה בדקה כדבעי ולא מצא כי יש לתקן דבר כלשהו לאחר שלא קיימת כל רטיבות בדירה".

כב' השופט ברגנר חזר והורה כי על הצדדים לפעול על פי האמור בפסה"ד [החלטה מ 10.11.11] וכי כל טענה כנגד הקביעות בפסק דינו ראוי כי תועלה בהליך של ערעור, ולא כפי שנעשה.

אכן – המערערת הגישה את הערעור הנדון כעת והעלתה, בגדרו, טענות רבות כנגד קביעות מומחה ביהמ"ש, ועתרה לפסול את חוות הדעת ולבטל את החיוב הכספי שהושת עליה. נטען, כי מקור נזילת המים היה מדירת סטודיו, שאינה שייכת למערערת, וכי נפלה שגגה מלפני אינג' סוקולוב ולפיכך אין כלל אפשרות מעשית לקיים את פסה"ד המורה על ביצוע תיקון מתוך דירת המערערת. פועל יוצא מכך יהא הקביעה ,שגם חיובה של זו בפיצוי המשיבים על נזקיהם, דינה להיבטל.

לנוכח טענת המערערת, על כי אנשי מקצוע שביקרו בדירתה, לאחר מתן פסה"ד, שבו וקבעו שאין מה לתקן אצלה וכי החול שתחת רצפתה הרלוונטית יבש ותקין, ועל מנת להסיר ספקות שעוררה המערערת בערכאה הנוכחית, הוחלט כי ימונה מומחה נוסף, במסגרת הליך הערעור, שיחווה דעתו אם אכן קיים ליקוי בצנרת כלשהי בדירת המערערת, אשר גורם או גרם לנזקי מים בדירת המשיבים, ולחילופין -האם יש סימנים כי בוצע תיקון של תקלה כזו במועד כלשהו בעבר.

מומחה נוסף זה, אינג' אחי קליין, הונחה, על ידי, שלא לחוות דעה אודות חוות דעת של מומחים אחרים שהוגשו מטעם הצדדים בהליך דלמטה, אלא להתמקד אך ורק במצב הקיים בשטח.

אינג' אחי קליין, בחוות דעתו ,שהונחה בפנינו, מצא ,כי בתקרת דירת המשיבים שני מוקדי רטיבות. במטבח ובחדר הרחצה. מקור הרטיבות בתקרת המטבח הינו בדירת המערערת "ו/או הדירה הסמוכה". כדי להיוודע חד משמעית את מקור הרטיבות הזו, יש צורך לבצע עבודות מסויימות לחשיפת הצנרת בדירת המערערת, ובסבירות מסויימת – גם בדירה הסמוכה (שאינה שייכת לה). מקור הרטיבות בתקרת חדר הרחצה הינו מתוך דירת המערערת ומשם יש לבצע את התיקון.

המומחה לא מצא סימנים לביצוע תיקונים ולאיתור והסרת מוקדי הרטיבות – כאלה שבוצעו אי פעם בדירת המערערת.

בשלב זה, ביקש ב"כ הנוכחי של המערערת, עו"ד י. מינדל, להתיר למרשתו הגשת ראיות נוספות בערעור, על מנת לאשש החלופה המועלית בחוו"ד אחי קליין, בדבר התכנות מקור הרטיבות במטבח, דווקא מדירה סמוכה ולא מדירת המערערת, וכן להצגת חוו"ד מומחה וראיות נוספות שהוגשו בפני מותב אחר של בימ"ש קמא, שבפניו מתבררת תביעת נזיקין שעילתה נזילות באותן קומות ובאותו בניין, אך בדירות אחרות.

בקשה זו נדחתה, על ידי, בהחלטת יום 3/2/12, מנימוקים שפורטו ,והצדדים הונחו להשלים טיעוניהם, תוך התייחסות לחוו"ד אחי קליין, הנ"ל, לצורך מתן פסה"ד בערעור.

עיקרי הטיעון המשלימים, שמטעם המערערת, מתמקדים בכך שנוצר ספק ממשי במקור הרטיבות ומכאן שלא הוכח די הצורך שקיימת עילה מבוססת כלפי המערערת, וכן נטען כנגד גובה ההוצאות שנפסקו לחובתה. טענה נוספת שהועלתה- איני נזקק לה, משהיא בגדר הרחבת חזית, שלא בא זכרה בכתב הערעור.

המשיבים, מנגד, שבים וטוענים כי יש להותיר פסה"ד קמא על כנו, באשר ממצאי אחי קליין מאששים קביעת אינג' סוקולוב ומקור הנזילות הברור הינו בדירת המערערת.

בחנתי בקפידה את הפרק בחוו"ד המומחה אחי קליין, שמונה על ידי, העוסק במקור הרטיבות בתקרת מטבחם של המשיבים. לא רק שהמומחה סבור שהמקור לנזילה יכול שיהיה מתוך הדירה הסמוכה לדירת המערערת, אלא שנראה כי הסבירות לכך גבוהה יותר מהסבירות שהמקור הוא בדירתה. מתוך הנתונים והבדיקות שערך הסיק המומחה כי " מקור הרטיבות פעיל במידה מסוימת אשר ככל הנראה אינה קבועה לאורך זמן ( יתכן קשר לענין אי אכלוס רציף של הדירה הסמוכה)". מאחר שאין חולק שדירת המערערת מאוכלסת ברציפות, בניגוד לזו הסמוכה, מסקנה זו מחזקת טענת המערערת כי לפחות מוקד הרטיבות הזה אינו מדירתה.

כדי להוודע, חד משמעית, מקור הרטיבות, במוקד זה, פירט המומחה פעולות שיש לבצע מתוך דירת המערערת, וכנראה שגם מתוך הדירה הסמוכה, אם המקור לנזילה לא יאותר בזו הראשונה.

איני סבור שנפלה שגגה מלפני בימ"ש השלום, עת אימץ חוו"ד המומחה שמינה, אינג' סוקולוב. ברגיל- אפשר שאף לא היה מקום להתערב בפסה"ד, בערכאת הערעור, על פי הכללים הנקוטים בכגון דא. אולם- לנוכח ההודעה המאוחרת למועד פסה"ד, שניתנה ע"י המערערת ( בהתאם להוראת ביהמ"ש בסיפא לפסה"ד), ולפיה נבצר ממנה למלא אחר ההוראות לתיקון המפגע, ראיתי, כאמור, מקום למנוי המומחה הנוסף. המצב הדיוני העדכני, וממנו אין להתעלם, הינו כזה המניח לפני תשתית ראיתית- עובדתית רחבה מזו שעמדה בפני הערכאה המבררת.