סיווג חוב ממוני כחוב מזונות

הצדדים התגרשו זמ"ז לפני כשנה. בדיון שנערך לאחרונה, טענה התובעת (להלן: האישה) כי עם נישואיה לנתבע (להלן: האיש), עת צירפה את הנתבע לחשבון שלה, גרר הוא לחשבון המשותף חובות שהתחייב בהם קודם הנישואין. בהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים קיבל האיש על עצמו לפרוע את חובותיו מחיי הרווקות לבדו. אולם לדבריה, האיש אינו עומד בהתחייבותו ואינו פורע את חובו לבנק, ואף נמצא בהליך של פשיטת רגל, ומאחר שהחובות נרשמו בזמנו על שם שני בני הזוג, נתבעת כיום האישה על ידי הבנק לפריעת חוב הנתבע העומד בעת הדיון על סך של 80,271 ₪ (קרן וריביות).

בקשתה מביה"ד היא שיגדיר את סכום החוב המדובר כחוב מזונות של האיש לאישה. בכך יינתן לה פתח הצלה מנושי האיש, משום שיתאפשר לה לגבות את הסך הנ"ל מנכסי האיש במסלול גביית חוב מזונות אשר מקנה לזכאי עדיפות בגביית החוב על פני שאר הנושים של החייב.

האיש מצדו לא הכחיש את טענות האישה, והודה כי החובות אותם נושה הבנק כיום מן האישה הם אכן חובותיו טרם נישואיו וכי התחייב בהסכם הגירושין לפרוע אותם, אך טען שכיום אין לו אפשרות לפרעם. עוד הוסיף כי האישה יכולה להגיע להסדר עם ההוצל"פ כפי שהוא מתכוון לעשות, וכך לא יגבו ממנה נושיו יותר מסכום סמלי בכל חודש, והיא לא תינזק באופן משמעותי.

הנושאים הנדונים:

א. ההבדלים החוקיים בין גביית חוב מזונות לגביית שאר חובות.

ב. סיווג חוב שאינו מחמת מזונות כחוב מזונות.

ג. סיווג החוב כמזונות במקרה שאי־גבייתו על ידי האישה תפגע בכלכלת הילדים.

ד. מהות חוב האיש לאישה וזמן חלותו.

ה. דיני קדימה בגביית חובות.

ו. אם רשאי ביה"ד לסייע לנושה להקדים ולגבות חובו במקרה שאין לו זכות קדימה.

א. ההבדלים החוקיים בין גביית חוב מזונות לגביית שאר חובות

חוק ההוצאה לפועל נותן עדיפות לגביית חוב המזונות על פני גביית חובות אחרים. להבדיל מתיקי הוצאה לפועל רגילים, בחוב מזונות לא ניתנת לחייב אפשרות לפרוע את חוב העבר שצבר בתשלומים וכן אין חוקרים את יכולתו הכלכלית, אלא עליו לשלם את מלוא חובו לאלתר. כמו כן, חוב מזונות קודם לחובות אחרים, וחייב שיש לו כמה נושים צריך לפרוע תחילה את חוב המזונות שהצטבר בתיק ההוצאה לפועל בטרם יפרע את שאר חובותיו. כמו כן, במסגרת גביית חוב מזונות ננקטות סנקציות חריפות כנגד החייב, כולל מאסר, באופן מהיר יותר מאשר בהליך גביית שאר חובות (דוגמאות להבדלים, סעיפים 71 (ב), 74, 74א ו־76א3 לחוק ההוצאה לפועל).

בנוסף לכך, נוספה לחוק ההוצאה לפועל הוראת שעה (תחולתה מ־1/2/2014 ועד 1/2/2020), ולפיה ביצוע פסק דין למזונות נעשה בהוצאה לפועל במסלול מהיר – "מסלול מזונות" – שבמסגרתו הלשכה להוצל"פ פועלת בעצמה לגביית החוב מהחייב, והיא היוזמת נקיטת הליכים כנגד החייב, תוך מעורבות מינימאלית של הזכאי (ר' חוק ההוצאה לפועל פרק א'2).

מכאן מובנת בקשת האישה מביה"ד לסווג את החוב המושת עליה בגין חיובי האיש כחוב מזונות, שכן יש בהחלטה זו לסייע לה לזכות לסעדים בעזרתם היא תקדים תרופה למכה ותגבה מנכסי האיש את סכום החוב המושת עליה כעת בגינו שלא מן הצדק.

ב. סיווג חוב שאינו מחמת מזונות כחוב מזונות

ראשית ייאמר, כי כאשר מדובר בחוב שאינו חוב מזונות כמשמעותו אלא חוב כשאר חובות, כעיקרון אין ראוי לביה"ד לעוות את המציאות ולסווגו כחוב "מזונות", אפילו במקרה שהדבר נעשה כדי להציל את התובעת מחוב שהנתבע השית עליה בעל־כורחה ושהיא אינה אחראית ליצירתו. המחוקק העניק עדיפות לגביית חוב מזונות על פני חובות אחרים רק משום שחוב מזונות כשמו כן הוא – משמש למחייתו ולצרכיו היום־יומיים של בן משפחתו של החייב, וככזה גבייתו המהירה דרושה להבטחת מחייתו וקיומו הבסיסי של הזכאי לאותם מזונות.

בסיווג חוב שאינו "מזונות" במלוא מובן המילה כחוב מזונות, יש מצד ביה"ד הצהרת דבר שאינו אמת. הליכה בדרך זו פסולה גם כאשר היא נעשית למען תכלית ראויה ונכונה על פי ההלכה והצדק. הגמרא (שבועות לא, א) דורשת את הציווי "מדבר שקר תרחק" כמתייחס למקרים שבהם השקר נאמר או נעשה – ולו למראית עין בלבד – כדי להציל עשוק מידי עושקו (ראה גם ש"ך חו"מ סי' עה סק"א).

אמנם בתי הדין נוהגים לעתים לסווג חוב של איש לאשתו כחוב "מזונות", כדי להבטיח ולזרז את גבייתו, אך הדבר נעשה כאשר יש קשר ישיר בין החוב הנדון לחיוב המזונות ההלכתי. דוגמה לכך הם תשלומי כתובה שהתחייב האיש לגרושתו, שנהוג לסווגם לעתים כחוב מזונות, וזאת בהסתמך על דעות הפוסקים שהאיש חייב במזונות גרושתו כל זמן שלא פרע לה כל דמי כתובתה (ראה לדוגמה פסק ביה"ד הגדול לערעורים תיק מס' 947610/1‏, פורסם באתר דעת. ראה גם פד"ר מאגר מקוון פס"ד נ), ויש אף הרואים בכתובה עצמה תקנת חכמים להבטחת מזונות אישה לאחר הגט (ראה ביה"ד הגדול לערעורים תיק אדרעי 6874, ושם מחלוקת בעניין זה).