סידור גט לחומרא כשיש חשש ללעז על ילדי האשה מאיש אחר

כלום יש להימנע מסידור גט לחומרא מחשש שיצא לעז על ילדי האשה שנולדו לה מאחר?

הנידון שלפנינו

האשה העומדת לפנינו נישאה ברוסיה בנישואין אזרחיים והתגרשה מבעלה אזרחית עוד בהיותה ברוסיה. לאחר גירושיה האזרחיים עלתה לארץ בגפה ואילו בן זוגה לשעבר נותר ברוסיה.

בארץ התגוררה בלא חו"ק עם יהודי ונולדו לה שני ילדים שלדבריה הם ממנו. לאחר תקופה נפרדה מבן זוגה ותבעה ממנו לשלם מזונות לילדיו. בן זוגה לשעבר טען שאין הוא אבי הילדים ולכן פטור מלשאת בדמי מזונותיהם.

בית המשפט שדן בעניין סירב לדרישת האם לבצע בדיקת דנ"א לשם קביעת האבהות כל עוד לא נפסק על ידי בית הדין דינם של הילדים לעניין כשרותם לבוא בקהל.

המבקשת פנתה לבית דיננו, שבה וטענה כי הילדים הם בניו של בן זוגה לשעבר וכי הוא יהודי הכשר לבוא בקהל ובית הדין דן בדבריה לגופו של עניין.

בתוך כך עלתה לדיון השאלה האם לסדר גט בינה ובין בעלה הראשון המתגורר ברוסיה כמנהג בתי הדין לסדר גט בנישואין אזרחיים.

הנהלת בתי הדין איתרה את הבעל לשעבר שנישא לה אזרחית ברוסיה והלה הסכים לכך שיסודר גט שליחות.

מקום הספק הוא האם מתן הגט כיום לאחר שכבר נולדו לה ילדים מאדם אחר אין בו כדי להוציא לעז על בניה שיאמרו עליהם שממזרים הם שנולדו לה מאחר שלא היה בעלה קודם שנתגרשה בגט זה מבעלה הראשון, ואם כן שמא עדיף להימנע ולא לסדר גט זה כשם שנהוג שלא לסדר גט בנישואין אזרחיים כשהוא מקום עגון כמבואר בתשובות רבות - עי' שו"ת הר צבי אה"ע ח"א סימן ע"ד-ע"ה, בקובץ תשובות לגרי"ש אלישיב זצ"ל ח"ד סימן קס"ו, בשו"ת יביע אומר ח"ו אה"ע סימן א', ועוד.

ועי' בשו"ת חיי ישראל אה"ע סימן ט' שסיכם את הדעות השונות בעניין זה ואת מנהג בתי הדין.

א. חשש לעז על הבנים

במשנה גיטין ע"ט ב':

"בית שמאי אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן ובית הלל אוסרין ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה."

בגמרא התבאר שטעם מחלוקתם הוא שב"ש סברי דלא אמרינן גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה, וב"ה סברי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה.

בחידושים מכת"י המיוחסים לריטב"א (ד"ה במאי) כתב שהחשש הוא בבן כהן שמא יאמרו שהוולד נולד מאשה זו לאחר שגרשה בעלה הכהן והחזירה באיסור ויצא עליו קול שחלל הוא.

ולדברי החידושים מכת"י הדברים ק"ו, שאם לחשש לעז דחללות חששנו, כל שכן שיש לחוש בנדון דידן שמא יאמרו שממזר הוא שנולד לאמו קודם הגט מאדם אחר שאינו בעלה.

רש"י (ד"ה גיטה) כתב שהחשש הוא -

"שמא ישהה את הגט שנתיים ושלש בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך הזמן ואחר כך יגרשנה בו ולימים כשיתברר הדבר יראו זמן הגט קודם ללידת הבן ויהיו סבורים שניתן לה משעת כתיבה ויאמרו מן הפנויה נולד משגרשה והוי פגם."

וכדברי רש"י כתבו שאר ראשונים ופוסקים.