סיבוני נ' לרר - פסקדין

פסק דין

לפניי תביעה כספית בסכום של 21,053 ש"ח לתשלום בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לתובעת במסגרת פירוק שותפות עם הנתבע.

על פי כתב התביעה, בחודש 04/2009 הקימו הצדדים עסק למתן שירותי אמבולנס בשותפות מלאה, אולם ביום 23.2.10 פורקה השותפות והצדדים הסכימו לפרוע את חובות העסק באופן שווה, אלא שהנתבע, כך נטען, לא פעל כאמור ונותר חייב לתובעת את הסכומים בהתאם לפירוט הבא:

מחצית מסכום של 17,500 ש"ח – סכום אשר נאלצה התובעת לשלם בתיק הוצל"פ שנפתח נגדה במסגרתו הוטלו עיקולים על חשבונם המשותף שלה ושל בעלה. על פי גרסת התובעת, על אף שהנתבע הבטיח לה לטפל בחוב נשוא תיק ההוצל"פ, לא עשה כן, בשל כך היא נאלצה, כאמור, לשלם את סכום החוב מכיסה.

מחצית מסכום של 4,900 ש"ח – חוב שנצבר לטובת רשויות המס אשר קוזז לתובעת, לטענתה, מהחזרים להם הייתה זכאית.

מחצית מסכום של 2,923.45 ש"ח – סכום שהנתבע נטל מחשבונם העסקי המשותף והשתמש בו לצרכיו האישיים.

מחצית מסך של 3,858 ש"ח - יתרת הזכות שנותרה בחשבונם המשותף לאחר פירוק השותפות.

נוסף על האמור טוענת התובעת כי היא זכאית לתשלום סך של 5,000 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה כגון- עוגמת נפש, ביטול זמן ואי נוחות.

על פי גרסת הנתבע, מעולם לא אמר לתובעת כי הוא יסדיר את עניין תיק ההוצל"פ לבדו, והתובעת ידעה אודותיו, בין היתר מאחר ושוחח על כך עם בעלה של התובעת אשר היה שותף פעיל בעסק. לגופו של עניין טוען הנתבע כי, לא הסדיר חוב זה מאחר ובעת פירוק השותפות נטל על עצמו להסדיר חובות אחרים של העסק כגון עבור ביטוח האמבולנסים, עבור ייעוץ משפטי.

הנתבע הכחיש את גובה יתרת הזכות שנותרה בחשבונם המשותף ולדבריו, בהתאם לתדפיסי החשבון שצרפה התובעת עצמה, יתרת הזכות עומדת על סך של 3,413 ש"ח. הנתבע הכחיש אף את טענתה לפיה, השתמש בכספים המשותפים לצרכיו הפרטיים, לדבריו, התדפיסים שצורפו על ידי התובעת מתייחסים לתקופה שלפני פירוק השותפות ביניהם.

התקיים בפניי דיון ביום 16.1.14, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים שוכנעתי כי, דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

אשר לחוב תיק ההוצל"פ, היות והנתבע לא הכחיש קיומו של חוב זה, כמו גם לא הכחיש את הטענה לפיה היה על הצדדים להסדיר את כלל חובותיהם באופן שווה בשווה, הרי שמאחר והתובעת הוכיחה כי שילמה סכום זה, אני קובע כי היא זכאית לקבל מחצית ממנו – היינו סך של 8,750 ש"ח.

אשר ליתרת הזכות שבחשבונם המשותף של הצדדים – לאור הודאתו של הנתבע בקיום יתרת זכות בגובה של 3,413 ש"ח, הרי שהתובעת זכאית לקבל מחצית מסכום זה – היינו סך של 1706.5 ש"ח.

ביחס לסעיפים 2 ו- 3 דלעיל (חוב לרשויות המס וכספים בהם השתמש הנתבע לצרכיו) – היות והטענות הללו לא הוכחו על ידי התובעת ברמת ההוכחה הנדרשת, לא מצאתי מקום להיעתר להן.

סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת בחלקה. אני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 10,456.5 ש"ח, כמו כן מורה לנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת הנתבע העתק פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר ב תשע"ד, 26 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: