סיבאט נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 04/08/11 למשך 30 ימים.

עפ"י כתב האישום, בתאריך 04/08/11 בשעה 11:23 נהג המבקש ברכב במהירות של 139 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת הנה 80 קמ"ש.

ב"כ המבקש עתרה לביטול הפסילה המנהלית ולחילופין לקיצור תקופתה וטענה כי המבקש נסע בשיירה והיה בדרכו לסייע לאשה בהריון עם תינוק. ב"כ המבקש טענה כי אין למבקש עבר תעבורתי, כי לא נערך שימוע כדין וכי הוא לומד הוראת נהיגה, עובד ומסיע את אשתו לעבודה ואת ילדיו לחוגים.

המבקש טען כי הינו זקוק לרישיון הנהיגה לצורך הסעת אשתו וילדיו והוסיף כי הוא זקוק לרישיון שכן עליו לעבור טסט בסוף חודש זה במסגרת לימודי הוראת נהיגה.

ב"כ המשיבה הפנה לחומר החקירה וטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום, לרבות הודאת המבקש במיוחס לו הן במסגרת השימוע והן בתגובתו לדו"ח. ב"כ המשיבה הפנה לעברו התעבורתי של המבקש וטען כי המשך נהיגתו תהווה סכנה לשלום הציבור.

לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקשת בכתב האישום:

עפ"י דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום", נקלט המבקש במכשיר הדבורה כשהוא נוהג במהירות של 144 קמ"ש ולאחר הפחתה נרשמה מהירותו: 139 קמ"ש, זאת כאשר המהירות המירבית המותרת במקום הנה 80 קמ"ש.

מדו"ח "נסיבות המקרה" ומטופס "זיכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה" עולה כי רכבו של המבקש היה בודד בכיוון נסיעתו וכי נשמר קשר עין רצוף עמו עד לעצירה.

עפ"י זכרון הדברים הנ"ל, נערכו בדיקות תקינות בתחילת ובסיום המשמרת, המדידה בוצעה באמצעות אנטנה קידמית כשהרכב המשטרתי היה במצב נייד. לפני ביצוע נעילת המהירות המתין השוטר פרק זמן של 3 שניות כנדרש ונתוני המדידה הוצגו בפני הנהג.

במסגרת דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" תועדה תגובת המבקש בזירת העבירה, תגובה המשקפת הודאה במיוחס לו בכתב האישום:

"אני מצטער. אני מודה בעבירה אני פשוט נוסע דחוף לכפר נחום,

יש שם אשה בהריון עם שני תינוקות ואני חייב לעזור לה".

המבקש חזר על הודאתו בשימוע שנערך לו:

"אני מצטער מתנצל. עשיתי טעות זה לא בכוונה".

הנה כי כן, קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

מפרוטוקול השימוע עולה כי קוים שימוע כדין למבקש. הקצין הסביר למבקש את העבירה המיוחסת לו, הסביר למבקש כי באפשרותו להעלות טענותיו בעת השימוע והמבקש אף מסר תגובה מפורטת, תגובה שצוטטה ע"י הקצין הפוסל בטופס השימוע. לאחר כל אלה, נתן הקצין את החלטתו, אשר נומקה כדבעי, הן בחומרת העבירה והן בעברו התעבורתי של המבקש, הכולל בין השאר חמש עבירות מהירות.

נהיגה במהירות גבוהה מהווה סיכון לביטחון ציבור המשתמשים בדרך. במקרה זה מדובר במהירות של 59 קמ"ש מעל למותר, מהירות המשקפת מסוכנות.

המבקש שטח בפניי את נסיבות ביצוע העבירה, שאינן מהוות הצדקה לביצועה, אך יש ליתן אליהן את הדעת לעניין מסוכנותו ומועדותו של המבקש.

המבקש נוהג משנת 1986 ומאז צבר לחובתו 19 הרשעות קודמות, 5 מתוכן בגין מהירות מופרזת.