סי.די.קי. מימון והשקעות (1992) בע"מ ואח' נ' גולד-פאואר בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום חובה של חברה שוכרת ובעליה הערב לחובותיה, בסך של 56,396 ₪, ומולה תביעה שכנגד בסכום של מיליון ₪ "לצרכי אגרה" שהגישו השוכרת ובעליה, בטענה כי בעטיה של המשכירה נגנב מן הנכס המושכר ציוד רב, ששוויו אף עולה על הסכום האמור.

התביעה

1.לתובעת והנתבעת שכנגד (להלן: סי.די.קי) מקרקעין באיזור התעשייה "קרית אריה" בפתח תקווה, ובהם מבנים המיועדים להשכרה. היא התקשרה בשנת 2009 עם הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: גולד), בהסכם להשכרת שטח של 620 מ"ר במתחם, וזאת לצורך ניהול עסק של צביעה ופחחות של אוטובוסים (להלן: הסכם השכירות). הנתבע והתובע שכנגד, מר יצחק הבי (להלן: הבי) הוא מנהלה ובעליה של גולד, ומי שאין חולק כי הוא ערב להתחייבויותיה כלפי סי.די.קי.

2.המועד החוזי לסיום השכירות היה ביום 28.2.2012. תשלום דמי השכירות אמור היה להתבצע בראשית כל חודש. דמי השכירות לחודש פברואר 2012, אין חולק, לא שולמו, כאשר גולד מסבירה זאת כיום בקשיים כלכליים שאליה נקלעה. אין חולק כי בסמוך למועד החוזי של תום ההתקשרות הבי פעל להכנסה תחתיו למושכר של שוכרת חלופית, שאמורה היתה לדאוג גם לסילוק חובות גולד כלפי סי.די.קי. המהלך לא צלח, כאשר כל צד מפנה אצבע מאשימה כלפי רעהו, האשמות שאין להן נפקות כאן. במהלך חודש אפריל 2012 הפסיקה גולד את פעילותה במושכר. באותו חודש אף תפסה סי.די.קי חזקה בנכס והחליפה את מנעוליו, ובשלב מסוים אף הפעילה את זכות העיכבון שטענה כי עומד לה ביחס למטלטלין שבנכס, כאשר נקדים ונאמר כי בין הצדדים מחלוקת באשר לסדר הכרונולוגי של האירועים, מחלוקת הרלבנטית לתביעה שכנגד. חרף מגעים שונים בין הצדדים, שנרחיב בהם בזיקה לתביעה שכנגד, החוב בקשר עם השכירות לא סולק, וסכומו: 56,396 ₪. מכאן התביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר.

3.גולד והבי עתרו לרשות להתגונן בפני התביעה. טענתם, בתמצית: זכות קיזוז של מלוא סכום התביעה, וזאת בגין נזקים שנגרמו לציוד שלהם ושל אחרים שהיה במושכר. לא נרחיב כאן, כיוון שממילא אותן טענות ממש משמשות בתביעה שכנגד, שתיסקר להלן, וכיוון שגולד והבי אינם טוענים בסיכומיהם עוד דבר נגד התביעה אלא עותרים לקיזוז סכומה של התביעה מכל סכום שייפסק להם בתביעה הנגדית. נציין אפוא רק כי הרשות להתגונן ניתנה (פרוטוקול הדיון מיום 11.12.12, בפני כב' השופט אבי שליו), תוך שנקבע כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר נוכח סכומה, ותוך שהוסכם כי אין חולק על סכום התביעה אלא כי יש לברר רק את טענות הקיזוז של גולד והבי. בחלוף זמן קצר הפכו טענות אלה לכתב תביעה שכנגד, ובו נעסוק עתה.

התביעה שכנגד

4.גולד והבי הגישו תביעה שכנגד המתמקדת בנזק שנגרם לפי הנטען למטלטליה של גולד, שלפי הנטען היו במושכר ונגנבו, נזק בסכום של למעלה מ-1.5 מיליון ₪, כאשר סכום התביעה הועמד "לצרכי אגרה" על מיליון ₪ בלבד. נקדים ונאמר כי אין כל הבהרה בתביעה מדוע הבי הצטרף כתובע לאותה תביעה שכנגד, שעה שהציוד שנטען כי נעלם הוא של גולד לבדה, תהייה שהעלתה סי.די.קי ולא באה עליה תשובה בשלב כלשהו.

5.טוענת גולד בתביעה שכנגד, בתמצית: היא הפסיקה פעילותה בחודש אפריל 2012 עקב קשיים כלכליים שאליהם נקלעה. במקביל ניהלה מגעים בנסיון להביא להכנסת שוכר חלופי תחתיה. הדבר לא הסתייע, באשמת סי.די.קי. במהלך חודש אפריל 2012 [בתביעה לא מצוין אם היה זה קודם להפסקת הפעילות – א"צ], תפסה סי.די.קי את החזקה בנכס ומנעה את כניסת עובדי גולד למקום, ובהמשך אף החליפה את המנעולים. חלק מן הציוד שנותר נעול בנכס היה של חברת אברהם שיריזלי ובנו בע"מ (להלן: שיריזלי), ולכן ביקשה גולד בתחילת יוני 2012 כי הציוד יוצא. כן נותר בנכס ציוד של גולד הכולל בין היתר מחשבים וספרי הנהלת חשבונות, כך שלא יכולה היתה להגיש את דוח"ותיה במועד. בסופו של דבר אפשרה סי.די.קי לגולד להוציא מן הנכס את הציוד של שיריזלי ואת הציוד המשרדי של גולד, ביום 5.6.12, שאז גילה הבי כי המושכר נפרץ ונגנב ציוד משרדי השייך לגולד. יתר הציוד של גולד, נטען, עדיין היה בנכס. הוא הגיש תלונה במשטרה. לאחר חודש בדיוק התקשר אליו נציג של שיריזלי שהגיע לנכס ומסר שציוד נוסף נגנב, ובפריצה זו, נטען, נגנב ציוד של גולד בשווי של מעל מיליון ₪. הדבר הסב לגולד נזק בשווי של 1.415 מיליון ₪, המורכב מעלות ציוד שרכשה גולד ולטענתה נגנב (308 אלף ₪); ציוד משרדי וחומרים (330 אלף ₪); ציוד שנשאר בידי סי.די.קי, לפי דיווחיה שלה (490 אלף ₪); ועלות תביעה של שיריזלי נגד גולד בגין ציוד של שיריזלי, תביעה שהתקבלה, ובניכוי נכסים של שיריזלי שעדיין בידי סי.די.קי (287 אלף ₪).

6.טענה סי.די.קי בתשובתה לתביעה שכנגד, בתמצית: גולד החליטה לסגור ולנטוש את עסקה, בלא כל הודעה, דבר שהתגלה לסי.די.קי רק כאשר גילתה ביום 2.4.12 שלט על דלת המושכר שלפיו המקום סגור בשל "בעיות חשמל" שלא היו ולא נבראו. רק לאחר הנטישה תפסה סי.די.קי את החזקה במקום, כאשר בהתאם להסכם זכותה היתה להעביר את מלוא הנכסים שהושארו לחזקתה, ומקל וחומר – לעכבם להבטחת תשלום החובה. במהלך תקופה של כחודש מתפיסת החזקה לא יצר עמה קשר מי מחברת גולד, בעוד שנושיה של גולד מתדפקים על השערים. רק לאחר חודש ביקש נציג גולד לקבל את קלסרי הנהלת החשבונות, דבר שסי.די.קי אפשרה, והבי הגיע למקום לאסוף את החומר, גם זאת לאחר ארבעה מועדים שתואמו והוא נמנע מלהתייצב. כאשר הגיע והצדדים ביקרו במקום ביום 5.6.12, נמצאו אמנם דלתות פנימיות שנשברו, אך סי.די.קי אינה יודעת אם נגנב דבר מה, וודאי – מה נגנב. בכל מקרה, לא היה במקום דבר נוסף שיכול היה להגנב מאוחר יותר, באותה פריצה נטענת של חודש יולי 2012.

ראיות הצדדים

7.כל אחד מן הצדדים נסמך על שני מצהירים. גולד הביאה את תצהיריהם של הבי ושל מר אלי גרבי (להלן: גרבי). הבי תמך בתצהירו את עיקר הטענות שהועלו בתביעה שכנגד. גרבי, מכר ותיק של הבי, הצהיר כי הבי איפשר לו לאחסן בשטחה של גולד מכולה ובה ציוד, וכי הוא פנה לאחראית מטעם סי.די.קי על המתחם, גב' חלי אלישר (להלן: אלישר), על מנת שזו תאפשר לו לקבל את המכולה. היא איפשרה לו. באותו מועד (לא צוין מהו) ראה שכל הכלים ששימשו את גולד היו עדיין במקום.

8.סי.די.קי הביאה את תצהירה של אלישר, מנהלת שיווק הנכסים באשכול החברות שסי.די.קי היא חלק ממנו, והאחראית על הניהול העסקי של המתחם והמושכר הספציפי. עדותה תמכה בעיקר האמור בכתב התשובה. כן הביאה היא את תצהירו של מר עזרא מוצפי (להלן: מוצפי), מנהל המתחם. הלה ציין כי למתחם שמירה 24 שעות ביום של חברת שמירה, אף שאין מדובר באבטחה הדוקה. הוא הוסיף כי גולד התלוננו על שלוש גניבות: בחודש אפריל 2012 (שבעניינה צורף דו"ח של חברת השמירה, שאז לא נמצאו סימני פריצה), בחודש יוני, בעקבות ביקורו של הבי, ובחודש יולי (שאף בעניינה צורף דו"ח של חברת השמירה, שאף אז לא אותרו סימני פריצה).

9.התיק הועבר לטיפולי וישיבת הוכחות התקיימה ביום 28.1.14, לאחר שנסיון להגיע לפתרון שייתר את ההליך לא צלח. ההליך התברר בסדר דין מהיר, והמצהירים נחקרו. לאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. על עיקרי האמור בחקירות והטענות המרכזיות בסיכומים אעמוד בדיון לגופו.

דיון

10.דין התביעה להתקבל, ודין התביעה שכנגד להדחות. כיוון שהתביעה התבררה בסדר דין מהיר, מתווה דיוני שהיקפה הכספי של התביעה שכנגד לא שינה אותו, הרי שפסק דיני יהיה תמציתי במידת הניתן, כמצוות המחוקק. מובן שבחנתי כל טענה וטענה של הצדדים, ואידרש לטענות המרכזיות הדרושות להכרעה, כאשר ביתרתן לא היה כדי לשנות את התוצאה המתחייבת.

11.וזו דרך הילוכו של פסק הדין: אשר לתביעה, הרי שאין חולק כי דינה להתקבל. אשר לתביעה שכנגד, הרי שחרף טענות שונות שהועלו בה, סופם של דברים בהתמקדותה של גולד בטענה לנזק שנגרם למטלטלין שהיו במושכר ועוכבו בידי סי.די.קי, וסופם שנגנבו, ברשלנותה הנטענת של סי.די.קי. יש לבחון אפוא את טענת גולד במישור האחריות והנזק. האחריות קשורה בשאלה האם זכות העיכבון הופעלה כדין, ולכן יש לזהות ראשית מבחינה עובדתית את סדר האירועים שהוביל להפעלת זכות העיכבון, לאחר מכן יש לקבוע האם עמדה זכות עיכבון, ואם כן – האם מומשה כדין. כל אלה יוליכו אותנו לזיהוי אחריותה המשפטית של סי.די.קי לנזק הנטען של גניבות בנכס. כפי שיבואר, העיכבון מומש כדין, ואחריותה של סי.די.קי לנזק למטלטלין היא רק במקרה של רשלנות, שלא הוכחה. למעלה מן הצורך יובהר שגם בלא קשר לשאלת העכבון, האשם המכריע רובץ לפתחה של גולד, נוכח המנעותה מקיום חובתה החוזית לביטוח המטלטלין. בהמשך, וברור שהדברים הם למעלה מן הצורך, נדון בשאלת הנזק. נראה כי כל רכיבי הנזק לא בוססו, וזולת טענות כלליות, נעדרות עיגון, וחלקן – נעדרות בסיס משפטי, אין בטענת גולד דבר.

12.טרם שנעבור לדיון האמור, הערה באשר לטיב ראיותיה של גולד (שלתביעתה הצטרף הבי, ללא הסבר כדבעי): היא תבעה כאמור מיליון ₪, אף זאת לצרכי אגרה, בגין נזקי העתק שנגרמו לה לטענתה והביאו לקריסתה. ברם הראיות שהציגה היו דלות במיוחד. היא נסמכת על תצהיר לאקוני בצורה יוצאת דופן של הבי. אין כל פירוט של מועדים ופרטים הנוגעים לתביעה. אין כמעט ביסוס כלשהו להיקף הנזקים הנטענים. ראיות שניתן היה להביא – דוגמת ספירת מלאי שנערכה זמן קצר קודם לסיום השכירות – לא הובאו. נתונים הובאו בערבוביה, ובמה שהתברר בחקירה הנגדית ככפילויות. עדים שניתן היה לצפות כי יובאו, דוגמת האחד שביקר בנכס ויכול היה להעיד על הפריצה הנטענת השנייה ורחבת ההיקף – לא הובאו. מתוך תכתובת ענפה למדי שניתן להבין כי התקיימה בין הצדדים, הביאה גולד רק שני מכתבים, והציגה אחד מהם כמענה לאחר, אף שאין ביניהם קשר. טענותיה של גולד לקו בחוסר עקביות, דוגמת זהות הבעלים של סירת המירוץ שנותרה במושכר, או באשר לסדר השתלשלות האירועים. ועל כך באה חקירתו הנגדית של הבי (חקירתו של גרבי לא תרמה דבר), אשר לקה בתשובות מתחמקות, כלליות, תוך שהוא נמנע מלחשוף את המידע שברשותו המקשה על גרסת גולד אלא עקב שאלות חוזרות, ותוך שהוא מותיר רושם שאינו מאפשר להשתית ממצאים כלשהם על עדותו. הדברים מובילים לקריסת התביעה שכנגד מניה וביה. אולם נסקור עתה את התביעות והבסיס להן ביתר פירוט.

התביעה

13.גולד והבי לא חלקו למעשה על הצורך בקבלת התביעה. הטענות הועלו בתחילה, בגדרי בקשת הרשות להתגונן, כטענות קיזוז – אף שטענת הקיזוז נמנעה מפורשות בגדרי ההסכם שבין הצדדים. לבסוף עמדו עם זאת גולד והבי בסיכומיהם לא על קיזוז החוב אלא על קבלת התביעה שכנגד תוך קיזוז סכום התביעה הימנה. ברור שמבחינה מעשית תוצאת הדברים זהה, אולם פורמלית ברור גם שדין התביעה להתקבל במלואה, והדיון יוקדש לתביעה שכנגד.