סוקולוב ואח' נ' אברהם פיטר פאנוס ואח'

פסק דין

ביום 5.4.11 ניתן פסק דין בתיק זה בהעדר התייצבות של צד ג'.

ביום 22.6.11 בוטל פסק הדין בכל הנוגע לאחריות צד ג' וההליך נמשך לעניין הודעת צד ג' במחלוקת שבין הנתבעים לבין צד ג'.

לצורך בירור העובדות המקצועיות מונה מומחה מטעם בית המשפט. על פי ממצאי המומחה הנתבעים לא הרכיבו ברכב התובעת מצתים מקוריים של חברת רנו, על אף שאלו ההוראות המפורשות של החברה. בנוסף ציין המומחה כי המצתים שהורכבו אשר היו אמורים להיות של חברת ngk היו באיכות ירודה ויתכן כי הם לא היו כלל של אותה החברה.

צד ג' מעלה שלל טענות כנגד ממצאי המומחה וכשירותו להיות מומחה. בהחלטה מיום 1.11.11 קבעתי כי בשלב זה של ההליך ובהתחשב בכך שמדובר בהליך של תביעות קטנות – אין מקום לפתוח את כל ההליך מראשיתו על כל שלל טענות צד ג'.

אציין רק כי המומחה פירט כראוי את הכשרתו וניסיונו הרב בתחום לשמו מונה ואין בטענות צד ג' לעניין זה כדי לערער את מקצועיותו של המומחה והכשרתו למתן חוות הדעת דנן.

צד ג' גם הגיש רשימה של פגמים אשר נפלו לטענתו בחוות הדעת של המומחה. גם רשימה זו אינה מערערת את ממצאי המומחה. בחנתי את הטענות המופיעות בה ולא ראיתי כי יש ממש בטרוניות המועלות שם על סתירות לכאורה בחוות הדעת.

הגם שצד ג' ביקש לחקור את המומחה על חוות דעתו לא ראיתי מקום לאפשר זאת, לנוכח אופי טרוניות צד ג' כנגד חוות הדעת, טרוניות המשתרעות על למעלה מ-29 דפים אשר רובן ככולן אין בהן ולא כלום.

בשולי דברים אלה יוער כי המסמך שהוגש על ידי צד ג' נערך ככל הנראה על ידי עו"ד המציג את עצמו כ"ב"כ הנתבעים" (סעיף 119 למסמך) שם הוא מבסס את בקשתו על סמך ניסיונו האישי עם מומחים מטעם בית המשפט.

כידוע, בתביעות קטנות הייצוג אסור וראוי היה לצד ג' שלא היה מגיש מסמך זה, גם אם אותו עו"ד לא חתם עליו.

לאור האמור ועל פי מכלול החומר שבתיק, אני קובעת כלהלן:

ראשית, לנתבעים אחריות על התקלה בכך שלא פעלו על פי הוראות היצרן של הרכב ולא הרכיבו בו מצתים מקוריים. לו היו עושים כן, לא היתה קורית השתלשלות האירועים שאירעה לאחר מכן.

למצער, היה על הנתבעים להודיע לתובעת ולקבל את אישורה לכך שברכב יורכבו מצתים חלופיים. הנתבעים לא טענו כי כך עשו.

שנית, לצד ג' אחריות על התקלה בכך שהמצתים אשר מכר לנתבעים היו פגומים. פגם זה הוא אשר גרם לתקלה באופן ישיר.

אין בהכרעה זו כדי לקבוע אם צד ג' ידע או לא ידע כי המצתים פגומים ואם היתה לו כוונה וידיעה לרמות את הנתבעים. לא מן הנמנע כי צד ג' עצמו לא ידע על כך כי המצתים פגומים וכי הוא עצמו היה קורבן לאיזו מרמה. צד ג' לא הגיש הודעה לצד ד' ולפיכך אינני מכריעה בעניין זה.

כך או אחרת, לצד ג' אחריות על המוצר אותו הוא מוכר, כלפי הקונים, שהם הנתבעים במקרה דנן.

אני קובעת כי לנתבעים ולצד ג' אחריות משותפת וזהה על הנזק שנגרם לתובעת.

בפסק הדין מיום 5.4.11 קבעתי כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 5,976 ₪ וכן סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות וטירדה.

לאור קביעותי שלעיל אני מורה לצד ג' לשלם לנתבעים סך של 2,988 ₪ וכן סך של 500 ₪ נוספים, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

אין צו להוצאות בהליך של הודעת צד ג'.