סופיר נ' כהן ואח' - פסקדין

פסק דין

1.בפני תביעה לתשלום שרותי תיווך, אשר, לטענת התובע, ניתנו על ידו לנתבעים. על פי האמור בכתב התביעה, ביום 12.7.10 נכרת בין התובע לבין הנתבעים הסכם תיווך, שהעניק לתובע בלעדיות למשך ששה חודשים, בקשר למכירת דירת התובעים בצפת. בטרם חלפה תקופת הבלעדיות, הודיעו הנתבעים לתובע כי חזרו בהם מכוונתם למכור את דירתם. למרות זאת, מכרו התובעים את דירתם עוד בטרם חלוף תקופת הבלעדיות, אולם שלא באמצעות התובע, כי אם בעצמם וללא הסתייעות בשירותי תיווך כלשהם. התביעה על סך 9,500 ₪ מהווה 1.5% מהסכום של 550,000 ₪, שהינו המחיר בו נמכרה דירת הנתבעים. התובע, שאינו כופר בכך כי הוא לא היה הגורם היעיל שהביא למכירת דירת הנתבעים, תובע סכום זה לאור התנערות הנתבעים ממילוי התחייבויותיהם כלפיו, על אף שהוא פעל בשקידה במסגרת תפקידו כמתווך.

2.הנתבעים מודים כי חתמו על הסכם התיווך, כי חזרו בהם מכוונתם למכור את הדירה וכי לבסוף הם מכרו אותם בעצמם, אולם מעלים כלפי התובע את הטענות הבאות:

(א)התובע לא פעל בשקידה סבירה כמתווך.

(ב)לתובע אין רישוי לעסוק בתיווך.

(ג)הסכם התיווך חסר פרטים הנדרשים על פי תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב) תשנ"ז-1977 (להלן – התקנות).

(ד)התובע לא היה הגורם היעיל שהביא למכירת הדירה.

3.בדבריו בבית המשפט ציין התובע כי מכירת הדירה של התובעים לא היתה פרי מאמציו. עוד הוסיף כי בעיניו לגיטימי הדבר שמתקשרים בהסכם תיווך יודיעו כי אינם חפצים במכירת דירתם, לאחר שהתקשרו בהסכם כזה. להשקפתו, מכירת הדירה שלא באמצעותו בתקופת הבלעדיות שניתנה לו עומדת בניגוד להסכם התיווך ומהווה הפרה שלו, אשר בגינה הוא דורש פיצוי.

4.ככל שתביעת התובע מושתתת על פעולותיו כמתווך, חל עליה חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996 (להלן - החוק) והתקנות. על פי חוק זה התובע אינו זכאי לדמי תיווך הן מחמת שאינו עומד בדרישות סעיף 14 לחוק, מאחר ואינו הגורם היעיל שהביא להתקשרות במסגרתה נמכרה דירת התובעים בסופו של דבר, והן מחמת אי עמידה בתנאי סעיף 9 לחוק ותקנה 1 לתקנות. הסכם התיווך חסר פרטים רבים, לרבות זהותו של התובע, המכונה "רועי".

5.בכתב התביעה לא צוינו עילות תביעה חלופיות, כמו, למשל, עילה נזיקית. בהעדר טיעון בכתב התביעה, אין מקום לדון בעילות כאלה. וראו הערת אגב של כבוד השופט סוקול בע"א (חי') 3455/06 דה כהן בע"מ נ' אלון עמרם (פורסם בנבו, 28.8.07), לפיה בשל אופיו המיוחד של הסכם התיווך ותכליותיו של החוק, יש להיזהר בהכרה בעילות תביעה חלופיות, שמא נמצא עצמנו מרוקנים את החוק מכל תוכן.

6.אשר על כן, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: