סובחי מחמוד ואח' נ' עלי מבדא נגמי ואח'

פסק דין

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת עפרה אטיאס מיום 26.11.09, במסגרת הליכי פירוק שיתוף במקרקעין, לפיה החליטה להקצות את מגרש 66/3 למשיב 12 ואת המגרש 66/7 למבקשים בהתאם לתוכנית החלוקה. המבקשים מבקשים לבטל את ההחלטה, כך שיקבע שמגרש 66/3 יוקצה למבקשים ומגרש 66/7 יוקצה למשיב 12.

סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (כפי שתוקן בתיקון 52) שנכנס לתוקפו ביום 27.7.2008, דן במתן רשות ערעור על החלטה אחרת. מאחר שהתיקון נכנס אך לאחרונה לתוקפו, אביא את נוסח הסעיף במלואו:

"החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

המבקשים לא הראו טעם של ממש, מדוע יש לדון בערעור כבר בשלב זה ולא ניתן לדחותו עד לערעור על פסק הדין. לפיכך, ולו מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

למעלה מן המידה, אציין, שטענות המבקשים אינם מצדיקות קבלת בקשת רשות ערעור בשלב זה.

המבקשים טוענים כי המשיב 12 לא הגיש כתב הגנה עד היום, ולא הופיע לרוב הדיונים. אני דוחה טענה זו, משום שכאשר עוסקים בפירוק שיתוף בדרך של חלוקה, לא ניתן להתעלם מזכויות חלק מהבעלים, גם אם אינו מגיש כתב הגנה ואינו מופיע לרוב הדיונים. בכל זאת יש לקבוע את זכויותיו ולא לקפחם.

המבקשים טוענים, כי בישיבה ביום 12.12.02 הסכימו כל הצדדים שהמבקשים יקבלו את מגרש 66/7. אין זה נכון. באותו דיון לא היו נוכחים כל הצדדים, ובהם המשיב 12. גם אין בפרוטוקול הסכמה של כל הנוכחים כאמור, אלא הסכמת ב"כ המבקשים לקבל מגרשים אחרים, והסכמת עו"ד עאבד עלי לקבל את מגרש 66/7.

המבקשים טוענים כי הם מחזיקים מאז ומתמיד במגרש 66/3 וכי כך נקבע בסעיף 16 להחלטת השופטת אטיאס. לא נקבע כך בסעיף 16. בסעיף 17 נאמר שזו טענת המבקשים ולא נקבע שהיא נכונה.

המבקשים טוענים כי בית המשפט הכריע לפי המסמכים שבתיק ללא שמיעת ראיות, וללא הסכמת הצדדים שכך יכריע. בית המשפט נתן החלטתו לפי ראיות, ובהן תוכניות חלוקה של המודד, וחקירתו על ידי הצדדים. לאחר מכן נתן הזדמנות מתאימה לכל הצדדים להגיש טענותיהם טרם החלטתה. טענותיהם של המבקשים כפי שהוגשו לשופטת לא צורפו לבקשה, ואין לדעת אם נאמר בהם שהמבקשים דורשים לקבוע מועד להוכחות על מנת להביא ראיותיהם בשאלות שבמחלוקת, או שהעלו טענה זו לראשונה רק לאחר מתן החלטת השופטת, שלא נשאה חן בעיניהם. מכל מקום, אני דוחה את טענת הצדדים, וקובע כי בית המשפט נתן למבקשים את יומם בבית המשפט.

החלטת השופטת ניתנה לאחר זמן רב מתחילת ההליכים, לאחר שנעשו מדידות וניתנו הצעות חלוקה, ולאחר שהמודד נחקר והצדדים הגישו טענותיהם. ההליך נוהל כראוי, ואין זה אחד המקרים שבהם יש ליתן רשות ערעור ולדון בערעור בנפרד מהערעור על פסק הדין הכולל.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשים ישלמו לכל אחד מהמשיבים שהגיש תגובה הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. העירבון שהופקד ישוחרר למבקשים לאחר שיוכיחו ששילמו את ההוצאות למשיבים.

ניתן היום, כ"ו שבט תש"ע, 10 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: