סדראס נ' סלהב ואח'

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 17.5.10, בשדרות בגין בירושלים .

1.התובע היה במועדים הרלבנטיים הבעלים של אופנוע מ.ר. 36-544-68 (להלן: "האופנוע").

2.הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים נהג המשאית מ.ר. 83-276-00 (להלן: "המשאית"). הנתבעת 2 היא מבטחת המשאית.

3.מוסכם בין הצדדים כי ביום התאונה פגעה המשאית באופנוע.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת החבות.

גרסת התובע היא כי ביום התאונה כאשר נהג באופנוע בנתיב הימני עבר לנתיב האמצעי, לאחר שוידא כי הנתיב פנוי. לפתע הרגיש חבטה מאחור וכתוצאה ממנה הועף קדימה. לאחר שקם הבחין כי המשאית אשר נסעה מאחוריו בנתיב האמצעי היא זו שפגעה בו מאחור.

4.גרסת הנתבעים לאופן התרחשות האירוע היא שונה. לטענתם, הנתבע 1 עבר מהנתיב הימני לנתיב האמצעי כחוק, כאשר לפתע הגיח התובע רכוב על האופנוע מימין, ביצע נסיעה רשלנית ואיבד שליטה על אופנועו.

דיון והכרעה

5.העידו בפני התובע והנתבע 1.

התובע העיד כי לאחר שוידא כי הנתיב האמצעי פנוי, עבר לנתיב זה, נסע מספר מטרים ואז הרגיש חבטה מאחור. התובע קפץ מאופנועו ואז ראה את המשאית ממשיכה לגרור את האופנוע כחצי מטר נוסף.

6.הנתבע 1 העיד כי בשעה שהחל במעבר לנתיב האמצעי, הסתכל שמאלה וראה שאין רכב מאחוריו ואז הרגיש משהו מתחת למשאית. לאחר שעצר התברר כי זה האופנוע. לשאלה איך פגע באופנוע מאחור, השיב, כי כנראה האופנוע עקף אותו מצדו הימני.

7.עדותו של התובע הותירה עלי רושם אמין ולא נתגלו בה סתירות. גרסתו אף זהה לגרסה שמסר התובע בהודעה למשטרה. שונה היתה התרשמותי מעדותו של הנתבע. מעדותו של הנתבע 1 עולה כי לפני שעבר לנתיב האמצעי הביט שמאלה לבדוק אם אין רכב מאחור. הנתבע 1 לא ציין בעדותו כי הביט לפנים על מנת לוודא כי אין כלי רכב. ככל הנראה, הנתבע 1 לא ווידא כראוי כי הנתיב האמצעי פנוי לפני שעבר לנתיב זה, ועל כן לא הבחין באופנוע שכבר נסע בנתיב האמצעי.

8.העובדה שעל-פי חוות דעת השמאי הנזקים שנגרמו לאופנוע הם בצדו הימני אינה פוגעת בגרסתו של התובע, שכן התובע הבהיר כי הפגיעה החלה מאחור ובעקבותיה נפל האופנוע על צדו ימני ועל כן מוקד הנזק הוא בחלק זה של האופנוע. התובע אף הציג תמונות מהן עולה כי היתה פגיעה בחלקו האחורי של האופנוע.

9.בנסיבות אלה, אני מבכרת את גרסת התובע על פני גרסתו של הנתבע 1, וקובעת כי האשם לתאונה רובץ לפתחו של הנתבע 1, אשר עבר לנתיב האמצעי מבלי שוידא כי הוא פנוי ועל כן לא הבחין באופנוע ופגע בו. לפיכך, על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה.

10.התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי וכן קבלות על תיקון הרכב ותשלום שכ"ט שמאי מהן עולה כי הנזקים הישירים שנגרמו לתובע הם בסך של 5,017 ₪.

כן דורש התובע פיצוי עבור נזק נוסף אשר לא התגלה על ידי השמאי בסכום של 600 ₪. הואיל ונזק זה אינו מופיע בחוות דעת השמאי, הרי שהתובע לא הוכיח אותו והוא אינו אינו זכאי לפיצוי בגינו.

לפיכך, אני קובעת כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 5,017 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כן יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסכום של 300 ₪.

הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום.

ערעור על פסק דין זה הוא ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין.