סדר קדימויות בין נושים מובטחים לנושים שנרשמו לטובתם הערות אזהרה

הקדמה :

לפני בקשה שהוכתרה "בקשה בהסכמת המפרק לאישור הסכם פשרה", במסגרתה עותרים עו"ד משה חורי וביצי הר מירון בע"מ, הנושים המובטחים של חברת מצפה בראשית יזום והשקעות בע"מ (בפירוק) (להלן: "הנושים המובטחים" ו "החברה" בהתאמה), לאשר את הסכם הפשרה שהושג בינם לבין המבקשים, אדמונד לוי, עידן גל השקעות בע"מ ואד מרי השקעות בע"מ (להלן יחד: "המבקשים"), בקשר עם נכס מקרקעין בבעלותם של המבקשים שנרכש על ידי החברה, הידוע כגוש 13529 מחצית מחלקה 43 (להלן: "הנכס").

העובדות העולות מהבקשה :

במסגרת ת"א 238/08 בבית המשפט המחוזי בנצרת התבררה תביעתם של המבקשים כנגד החברה, הנושים המובטחים ונתבעים נוספים, בקשר עם נכס המקרקעין הנ"ל שבבעלותם של המבקשים. במסגרת זו נוהל משא ומתן בין המבקשים לבין הנושים המובטחים ובסופו נחתם הסכם הפשרה מושא הבקשה.

על פי הנטען בבקשה, בהסכם הפשרה הוסכם כי תביעתם של המבקשים תידחה ללא צו להוצאות, תוך ויתור הדדי של הצדדים על טענותיהם, מבלי לגרוע מזכויות הנושים המובטחים לנקוט בהליכים נגד צדדים שלישיים (הלווים והערבים). כן הוסכם כי הנושים המובטחים יעמידו למבקשים הלוואה בסך של 1,307,000 ש"ח, כנגד התחייבות המבקשים להשיב סכום זה אם לא יאושר הסכם הפשרה. להבטחת התחייבות זו, שועבד לטובת הנושים המובטחים נכס מקרקעין אחר. במסגרת הסכם הפשרה הוסכם כי כונס הנכסים שמונה לנכס, עו"ד יעקב ריבנוביץ, יהא רשאי לפעול למכירת הזכויות בנכס, תוך שהמבקשים מתחייבים לסייע ולשתף פעולה במכירת הנכס ולשאת בתשלומים שונים בגין עסקת המכירה, הכל כמפורט באותו הסכם. בין הצדדים סוכם כי מתוך התמורה שתתקבל ממכירת הנכס, יהיו המבקשים זכאים לקבל, בנוסף לסכום ההלוואה, סך של 885,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בניכוי סכומי המס שבאחריות המבקשים ובניכוי שליש משכר טרחת כונס הנכסים. 

במסגרת הבקשה שלפני, כאמור, עותרים הנושים המובטחים לאשר את הסכם הפשרה שנחתם בינם לבין המבקשים, וליתן לו תוקף של פסק דין.

בתגובה לבקשה, הביעו המשיבים 1-7, בעלי הערות אזהרה בנכס המקרקעין, התנגדות לאישור הסכם הפשרה, כל אחד מהם מטעמיו הוא.

טענות הנושים המובטחים :

לטענת הנושים המובטחים, הסכם הפשרה הוא סביר ויש לאשרו, בין היתר משום שעל פי הנטען בתביעתם של המבקשים בת"א 238/08, לא שילמה החברה את מלוא התמורה בעבור רכישת הנכס, וקיים חשש, לנוכח מצבה של החברה, כי לא היה עולה בידה לסתור טענה זו, מה גם שמדובר במחלוקת סבוכה מבחינה עובדתית שאין לדעת כיצד תוכרע.

יתירה מכך, על פי הנטען, ככל שטענות המבקשים בתביעתם תתקבלנה, כולן או חלקן, כי אז קיים חשש שהעסקה במסגרתה רכשה החברה את הנכס תבוטל ולא תיוותרנה לה כל זכויות בנכס.

הנושים המובטחים טוענים כי הם בעלי האינטרס העיקרי במימוש הנכס, שכן התמורה ממכירתו אמורה לשמש להחזר החוב המובטח המגיע להם. הנושים המובטחים טוענים עוד כי אם בחרו, במסגרת הסכם הפשרה, לוותר על סכומים מסוימים לטובת המבקשים (הבעלים הרשומים), חזקה שעשו כן לאחר שקלא וטריא ולאחר שנוכחו כי הסכם הפשרה הוא סביר ומאוזן.

הנושים המובטחים מוסיפים וטוענים כי העובדה שמפרק החברה, לאחר למידת הסכם הפשרה, נתן לו את הסכמתו, מלמדת כי אף לדידו המדובר בפשרה סבירה בנסיבות העניין.

כמו כן, טוענים הנושים המובטחים כי העובדה שבעלי הערות האזהרה השתהו משך שנים ארוכות ולא נקטו בפעולות לבירור זכויותיהם ולתקיפת המשכון שנרשם לטובת הנושים המובטחים, ובכלל זאת לא מצאו לנכון להצטרף לתביעה שהגישו המבקשים (כשבא כוחם דאז היה מודע לדבר קיומו של ההליך ואף צורף כנתבע בתביעה), אומרת דרשני.

עמדת המפרק להסכם הפשרה :

לבקשה שלפני צירפו הנושים המובטחים את מכתבו של המפרק הנושא תאריך 4/8/11, ובו ציין כי אינו מתנגד להמשך מימוש הנכס על ידי הנושים המובטחים, בכפוף לכך שכל תמורה העולה על שמונה מיליון ש"ח בתוספת הצמדה (הסכום המובטח בשעבוד), לאחר קיזוז הוצאות ההליך, תועבר לקופת הפירוק.

תגובת המשיבים 1 ו-2 :

בתגובתם, טוענים המשיבים מס' 1 ו-2, בעלי הערות אזהרה בנכס, כי זכויותיהם בנכס גוברות על זכויות הנושים המובטחים הואיל והיו הרוכשים הראשונים בזמן של חלק מהנכס, כך שיש לראות בהם משום נושים מובטחים שהינם עדיפים על פני הנושים המובטחים שהגישו את הבקשה.

יוער כבר כאן כי המשיבים 1 ו-2, כמו גם המשיבה 7, תמכו את הטענות העובדתיות המועלות בתגובתם בתצהיר "בג"צי", שאינו בחזקת תצהיר כדין. עם זאת, מפאת חשיבותם של הדברים והסוגיות העקרוניות שהם מעוררים, אניח למחדל זה ואתמקד בסוגיות העולות מן התגובות, לגופן.

לטענת המשיבים 1 ו-2, כבר ביום 30/4/06 חתמו על זיכרון דברים במסגרתו רכשו מהחברה זכויות בעלות בנכס נשוא הבקשה בתמורה לסך של 150,000$. על פי הנטען, ביום 12/5/06 שילמו המשיבים 1 ו-2 לחברה סך של 276,000 ש"ח, וביום 11/7/06 נחתם בין הצדדים הסכם מכר. המשיבים 1 ו-2 מוסיפים וטוענים כי ביום 18/7/06 אף נרשמה הערת אזהרה לטובתם על הנכס.