סגרון נ' אגודה חקלאית שיתופית בע"מ

ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית-משפט השלום באשקלון בת.א 18206-06-16 מיום 16.11.20, שניתן על-ידי כבוד השופטת הבכירה, סבין כהן, אשר הורתה למשיבה לתקן את תדפיסי החשבון של המערער, ופירשה את פסק הבורר באופן שמטיל חובת התשלום על המערער.

מדובר בסכסוך בין צרכן לספק מים, אשר נמשך למרבה הצער שנים רבות. תחילתו של סיפור המעשה בתביעה שהגיש המערער נגד המשיבה ואחרים להשבת סך של 200,000 ש"ח, שלטענתו נגבו בטעות ביחס לשנים 2005-2009 ובין השנים 2013 ואילך. (ביחס לשנים 2010 - 2012 נדון הנושא בבוררות ואף ניתן פסק דין, שפרשנותו, בין היתר, היא מושא הערעור כאן).

המשיבה הגישה תביעה שכנגד לתשלום סך של 360,013 ש"ח בגין יתרת חוב של אספקת מים. תביעת המערער נמחקה לבקשתו ביום 19.11.13, כדי שיוכל לבדוק חשבונותיו וכל שנותר זו התביעה שכנגד של המשיבה, שהיא נשוא הערעור של שני הצדדים.

המערער הגיש תביעה קודמת בתיק 35829-10-12, אשר הועברה לבוררות, והתייחסה לשנים 2010- 2012.

הבורר בפסק דינו, פירט את הסכומים שיש להפחית מחוב המים של המערער ולזכותו בהתאם.

פסק הדין של הבורר אף הוא נושא לחלוקי דעות שבין הצדדים, שעה שהמערער סבור כי יש לשנות את יתרת הסגירה של כרטסת המערער לשנת 2012, עפ"י קביעת הבורר, באופן שיתרת חובו למשיבה עומדת על סך של 31,880 ש"ח, כיתרת פתיחה לשנת 2013, בעוד המשיבה סבורה שאין מדובר בהוראה אופרטיבית ולכן אינה מחייבת.

מחלוקת נוספת בין הצדדים, מקורה בשיטת החיוב של מכסות המים; לעמדת המשיבה, אם מתברר שמכסת המים של אותה שנה לא נוצלה במלואה, החיוב של הצרכנים משתנה והינו נמוך יותר והכרטיס מתעדכן רטרואקטיבית, כך גם ההפך והדבר אף בא לידי ביטוי בסכום התביעה שכנגד של המשיבה כאשר במקור הוגשה על סך של 360,013 ש"ח ולאחר עריכת החישוב של ניצול מכסות המים, הועמדה על 223,000 ש"ח.

פסק הדין של בית המשפט

בית המשפט קבע, כי למרות שההסכם בין הצדדים קובע, כי ספרי המשיבה יהוו ראיה לתוכנם, הרי שאין לסמוך באופן מוחלט על ניהול הספרים - אף כי קיימת למשיבה חזקת התקינות - בשל העובדה שניהלה הספרים באופן המקשה על בדיקה ואבחון חיוביו של המערער מתוכם. מנגד נקבע, שלמרות טענת המערער לא עלה בידו להצביע שהדבר נעשה בכוונת מכוון ואף לא הצביע על חיובים ספציפיים ששגויים הם, אלא בא בטענה גורפת לפסילת ספרי המשיבה. בית המשפט לא מצא פגם בגובה החיוב גם לא בצריכה אף כי עורבבה הצריכה הביתית עם החקלאית באופן שהקשה על בחינת הצריכה החקלאית.