סגל נ' עיריית רמת גן

החלטה

המבקש עתר לבקשה לביטול דו"חות חניה, שלושה במספר, אשר פורטו בבקשתו, שניתנו בשנים 1998 (2 דו"חות) ו- 2001 (דוח אחד).

לטענת המבקש, מאז מתן הדו"חות ועד היום לא קיבל דרישות תשלום אלא במהלך השנה האחרונה. המבקש תמך את בקשתו בתצהיר, שנערך על דרך ההפניה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי צורפו לתצהיר התומך בתגובה אישורים המעידים על משלוח הודעות הקנס אשר מנעו את התיישנות העבירה. המשיבה אף מפנה לתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ג – 1974, ולחזקת המסירה הקבועה בה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

הדין קובע כי בחלוף 3 שנים מתיישנת העבירה נשוא התיקים דנן, שהינה עבירה מסוג "חטא".

בהתאם להלכה הפסוקה, על המשיבה להראות כי פעלה לגביית הדו"חות באמצעות משלוח דואר רשום לכתובתו הרשומה של המבקש במהלך 3 השנים כאמור על מנת לעצור את מרוץ ההתיישנות (ראה בג"צ 1618/97 יצחק סצ'י נ' עירית תל אביב, פ"ד נב(2) 542).

עיון בתצהיר שתומך בתגובה מגלה כי נטען בה שהמשיבה שלחה דרישות בגין הדוחות בשנים 1998, 1999 ו – 2001 (דרישה לכל דוח). פשיטא, כי אף לשיטתה, המשיבה לא שלחה דרישות בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, וחלף כעשור שנים מאז משלוח הדרישות.

ממילא לא ברור מדוע כלל פעלה המשיבה כנגד המבקש ומדוע אין היא מסכימה לקבלת הבקשה.

בנסיבות אלו, אין לי אלא לאמץ את טענת המבקש שלא נסתרה ולפיה לא קיבל כל דרישת תשלום במהלך תקופת ההתיישנות.

ראיתי להוסיף, כי אין להלום מצב שבו רשות מקומית פועלת לגבייה מינהלית של קנס, שעה שאין בידיה ראיה ממשית לכך שהקנס עדיין בר תוקף (ראה ע"א (ת"א) 40535-01-11 עירית הרצליה נ' כרם).

לפיכך אני קובע כי הדו"חות נשוא בקשת הדו"חות התיישנו, והמשיבה מנועה מלגבותם.

המשיבה תישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך 400 ש"ח, בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח לצדדים החלטה זו

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ב, 21 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: