סביון נ' איפתאיה

פסק דין

הרקע והצדדים

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 04.12.12 בראשון לציון.

2. לטענת התובע, שהינו מורה לנהיגה, אירעה התאונה במהלך שיעור נהיגה, כתוצאה מסטיית הנתבעת לנתיב הימני במהלך נהיגת תלמידה ברכב, באופן שגרם לשפשוף רכבו בכנף שמאלית-קדמית. נזקו הישיר של התובע בהתאם לחוות דעת שמאי הינו סך של 1,518 ₪ (ללא מע"מ), ועלות שכר השמאי 450 ₪ (ללא מע"מ). מעבר לכך עתר התובע לפיצוי בגין "אובדן ימי עבודה" בסך 1,000 ₪ לאור אישור 2 ימי תיקון בדו"ח המשאי, והוצאות הגשת התביעה בסך 100 ₪.

3. הנתבעת טענה כי שמעה רעש בשל חיכוך בין שני כלי הרכב בעת נסיעתה, אלא שלא היתה בנתיב הימני ולא היתה במהלך מעבר לנתיב זה, והיא נסעה ישר בנתיב השמאלי כאשר בכוונתה לפנות שמאלה ברמזור הבא.

4.במהלך הדיון, העידו הצדדים, התלמידה שנהגה ברכב התובע (להלן: "הנהגת") ועד נוסף שהיה ברכב (להלן: "העד").

דיון והכרעה

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני קובעת שהנזק אירע כאשר כלי הרכב נסעו במקביל זה לזה, רכב התובע בנתיב הימני ורכב הנתבעת בנתיב השמאלי, כאשר הנתבעת נצמדה יתר על המידה ימינה עד כדי חיכוך עם רכב התובע.

נסיבות אלה מתיישבות עם עדויות כל העדים והמעורבים – גרסת התובע ועדיו לפיהם הנתבעת עקפה את רכב התובע בנתיב השמאלי וסטתה ימינה, וכן גרסת הנתבעת לפיה נסעה בנתיב השמאלי.

6.בנסיבות המתוארות, יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, עדות התובע נתמכה בעדות הנהגת והעד. אמנם, היו שינויים קלים בגרסאות, אך אלה אינם פוגעים במהימנות העדויות, כאשר הנהגת והעד הינם בבחינת עדים אובייקטיביים שאין להם עניין בתוצאות המשפט. שני אלה העידו כי הנתבעת היא שסטתה מנתיבה ופגעה ברכב התובע.

שנית, גם לפי גרסת הנתבעת כפי שהעידה במהלך הדיון, ניתן לבסס את אחריותה לאירוע: הנתבעת טענה כי "תוך כדי נסיעה שמעתי רכש של חכוך". עוד הבהירה הנתבעת כי "הייתי מאד נסערת והנחתו שזו אשמתי. ניגשתי אליו והתנצלתי...".

שלישית, בהודעתה של הנתבעת למבטחת שלה (שצורפה לכתב ההגנה) לא הועלתה כל טענה כי רכב התובע סטה מנתיבו, וטענה זו הועלתה לראשונה בכתב ההגנה. בהודעה זו ציינה הנתבעת כי "הודיתי באחריות לתאונה, להתנגשות, ואף הצעתי לשלם". יש לראות בכך הודעת בעל דין וראיה לכך שהנתבעת ראתה עצמה אחראית להתרחשות התאונה.

7. הנזקים

באשר לסכום הפיצוי, התובע הוכיח סכום נזק בסך 1,968 ₪ (נזק ממשי ושכ"ט שמאי). סכום זה מחושב ללא מע"מ, מאחר והתובע הינו מורה לנהיגה ולפיכך המע"מ המשולם על ידו מקוזז ברשויות המס.

התובע לא הגיש ולו ראשית ראיה לנזק הנטען בגין הפסד ימי עבודה. לא ניתן לקבוע כי בפועל פחתה הכנסתו של התובע בחודש בו אירעה התאונה, או מהו הרווח היומי הממוצע של התובע.

יתרה מזו, על פי חשבונית המוסך, שוחרר הרכב לאחר תיקונו ביום 12.12.12 בשעה 13:54, כך שלא היתה מניעה לקיים שיעורי נהיגה במהלך כל שעות אחר הצהריים באותו יום. מדובר בתיקון שאינו נרחב, ואין אישור כי בפועל שהה הרכב במוסך במשך יומיים רצופים. אציין כי בכתב התביעה ציין התובע דרישה לפיצוי בגין אובדן ימי עבודה שכן "מאושר 2 ימים" ולא בשל כך שהתיקון ארך בפועל יומיים. בנסיבות אלה, ועל דרך האומדנא, אני פוסקת לתובע הפסד רווחים בסך של 200 ₪ ליום, למשך יום אחד.

סוף דבר

8. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 2,168 ₪.

9.אני פוסקת את הוצאות העד שהתייצב להעיד מטעם התובע, בסך של 150 ₪. סכום זה ישולם על ידי הנתבעת לתובע, שאחראי מצידו להעברת התשלום לעד מטעמו (פרטי העד אינם מצויים בתיק בית המשפט, שכן זומן על ידי התובע ישירות).