סבאג ואח' נ' דיין - פסקדין

החלטה

1.התביעה שהוגשה הינה תביעה לפינוי מושכר לפי הפרק המיוחד שהוסף לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.בדירה נשוא התביעה (להלן: "הדירה") התגוררו הנתבעת וכן המנוח, מר ג'רארד גדג' (להלן: "המנוח"), אשר נפטר ביום 8.8.08.

3.על פי הנטען בכתב התביעה הדירה הושכרה למנוח ע"י התובעת 1 שהינה אחותו של המנוח.

יצויין גם כי הבעלות הרשומה בדירה הינה של התובעת 1 ושל ילדיה התובעים 2-6.

4.עוד נטען בכתב התביעה כי במהלך תקופת השכירות הכיר המנוח את הנתבעת ולאחר שנרקמה ביניהם מערכת יחסים הדוקה, עברה הנתבעת להתגורר עימו בדירה ונותרה לגור בה גם לאחר מותו.

5.התובעים מוסיפים וטוענים כי דמי השכירות שולמו עוד לפני פטירת המנוח עבור התקופה שעד סוף שנת 2008 וכי היה על הנתבעת לפנות את הדירה ביום 1.1.09 אך היא מסרבת לפנות את הדירה ולשלם דמי שכירות בגינה.

6.בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי למרות הרישום בפנקסי המקרקעין, הדירה שייכת למנוח שאף שיפץ אותה ביחד עם הנתבעת בסכומים של מאות אלפי ₪. נטען כי הדירה היתה רשומה פורמלית בלבד על שם התובעת 1 ובעלה המנוח וזאת עקב התנהלותו של המנוח לפיה חלק נכבד מרכושו נרשם על שם צדדי ג' פורמלית בלבד.

7.כן נטען ע"י הנתבעת כי סמוך לפני פטירתו ערך המנוח צוואה שבה ציווה לנתבעת מתוך עזבונו דירה ומכונית בבעלותה בלי לנקוב בפרטיה.

8.הנתבעת הגישה לפני יומיים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן ובה עתרה לפסק דין הצהרתי לפיו הדירה תירשם על שם עזבון המנוח ולאחר מכן תועבר על שמה של הנתבעת. כן עתרה הנתבעת באותה תביעה לצו מניעה האוסר על התובעים בתביעה הנוכחית להוציא את הנתבעת מהדירה או לעשות דיספוזיציה אחרת.

בצד התביעה הנזכרת לעיל, הגישה הנתבעת גם בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בה עתרה כי בית המשפט לענייני משפחה יעביר אליו את התביעה הנוכחית וידון בשתי התביעות יחדיו מכח סמכותו לפי סעיף 6(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

9.בתביעה הנוכחית הגישה הנתבעת בקשה להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן ולחלופין להמתין עד מתן החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להעברת הדיון הנזכרת לעיל.

10.ב"כ התובעים התנגד לבקשה וטען כי כל מטרתה הינה להרוויח זמן. לדבריו מדובר בתביעה פשוטה. הבעלות בדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין ע"ש התובעים וטענות הנתבעת הן טענות סרק, חסרות ביסוס כלשהו.

כן טען כי אין כל קשר לענייני ירושה.

11.שקלתי תחילה אם יש מקום להורות על העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לסעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, שכן תביעה זו הינה תביעתה של אחות המנוח כנגד מי שנחזית להיות ידועתו בציבור. בנוסף לכך עולה מהתביעה ומכתב ההגנה כי עילת הסכסוך הינה בתוך המשפחה, שכן מחד מדובר בכתב התביעה ביחסי שכירות שלא נעשו בכתב בשל קרבת המשפחה בין התובעת 1 לבין המנוח (אח ואחות), ומנגד לפי הנטען בכתב ההגנה הבעלות בדירה רשומה על שם התובעים באופן פורמלי בלבד, אף זאת בהיותם צדדי ג' – קרובי משפחה, וזאת לטענת הנבעת.

החלטתי בסופו של דבר כי אין מקום להעברת הדיון כאמור שכן קיימים תובעים נוספים שהם ילדיה של התובעת וקשר משפחתי זה איננו מספיק לצורך הגדרת "בן משפחה" בחוק בית המשפט לענייני משפחה.

12.באשר לבקשה החלופית של הנתבעת לעכב את הדיון כאן עד שבית המשפט לענייני משפחה יכריע בבקשתה להעביר את התיק מבית משפט זה לביהמ"ש לענייני משפחה, החלטתי כי יש מקום להיעתר לבקשה זו, גם מהטעם שקיים סיכוי בלתי מבוטל שבית המשפט לענייני משפחה ייעתר לבקשה זו וזאת נוכח האמור בסעיף 11 לעיל, וגם נוכח השאלות המשותפות המתעוררות בתביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ובתביעה הנוכחית, וגם על מנת להימנע בשלב זה לפחות מסיכון של קיום דיונים כפולים ומתן החלטות סותרות בשתי הערכאות.

13.אשר על כן אני מעכב את הדין בתביעה זו עד שתתקבל החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להעברת הדיון כאמור לעיל.

אם תידחה הבקשה, ייקבע מועד דיון קרוב בתובענה הנוכחית.

14.על הצדדים להודיע לבית המשפט על החלטת בית המשפט לענייני משפחה סמוך לאחר שתינתן.