סאן קאר השקעות בע"מ נ' ש.ת. יהודה בע"מ ואח'

פסק דין

1. בפני תביעה כספית על סך של 4,616 ₪ אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים בעילה החוזית.

במרכז עילת התביעה שלושה הסכמי שכירות רכב כדלקמן:

א. הסכם שכירות מס' 100639 מיום 19.3.10 המתייחס לרכב מס' רישוי 55-845-70 (להלן: "הסכם א'")

ב. הסכם שכירות מס' 100640 מיום 19.3.10 המתייחס לרכב מס' רישוי 58-616-69 (להלן: "הסכם ב'")

ג. הסכם שכירות מס' 101382 מיום 20.7.10 המתייחס לרכב מס' רישוי 55-843-70 (להלן: "הסכם ג").

2. טענות התובעת:

שלושת כלי הרכב הושכרו על ידי הנתבעת 1 כאשר הנתבע 2 ערב באופן אישי לפירעון התשלומים להם התחייבה הנתבעת 1 לשלמם לפי הוראות הסכמי השכירות הנ"ל.

התובעת בקשה לחייב את הנתבעים לשלם לה חובות שנותרו לתשלום ואשר לא שולמו וזאת בגין נזקים בשווי 2,841 ₪ שנגרמו לאחד מכלי הרכב בעת שהוחזק על ידי הנתבעת 1 או מי מטעמה - ובגין דמי טיפול בדו"חות חניה של אותם כלי רכב בסך 1,560 ₪.

3. טענות הנתבעים:

הנתבעים התגוננו כנגד התביעה במספר טענות:

א. הנתבע 2 הכחיש ערבותו לחובות הנתבעת 1.

ב. הרכב אליו מתייחס הסכם ג' לא הוחזק על ידי הנתבעת 1 וההסכם כלל אינו חתום על ידי מי מהנתבעים.

ג. הנזק הנטען בכתב התביעה שולם ונפרע ולחילופין, לא תוקן ולכן אין חובת תשלום.

ד. התובעת עשתה שימוש בשובר כרטיס האשראי שברשותה וגבתה את כל המגיע לה.

4. דיון והכרעה:

יש לחלק את פסק הדין לשני נושאים: הראשון האם הוכיחה התובעת את סכום התביעה והשני האם ערב הנתבע 2 לחובותיה של הנתבעת 1.

סכום התביעה:

סכום התביעה נחלק אף הוא לשניים:

א. חיוב בגין נזק שנגרם לכלי רכב שהושכר על פי הסכם ג'.