סאמי עמאר נ' שמעון עשהאל ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק דין שניתן ביום 14.2.11 וזאת עקב אי התייצבותם לישיבת הוכחות שנקבעה אותו יום בשעה 12:00.

2.הנתבעים בבקשתם מציינים, כי הגיעו לכל הדיונים בתיק וכי עקב טעות שבתום לב לא התייצב הנתבע מס' 1 לישיבת ההוכחות בשעה 12:00 ,אלא הגיע מאוחר יותר בשעה 12:54 מאחר וסבר עקב טעות כנה, כי הדיון קבוע לשעה 13:00.

לשיטת הנתבעים, הטעות ברישום מועד הדיון אינה מצדיקה לשלול מהם את יומם בבית המשפט וזאת לאור העובדה שהם הקפידו להתייצב לכל הדיונים ובשים לב לעובדה, כי הנתבע מס' 1 התייצב אמנם באיחור באולם בית המשפט.

3.התובע בתגובתו מציין, כי הסברי הנתבע 1 באשר לבעיות הראיה שלו אינם ממשיים וכי התנהגות הנתבעים הביאה לבזבוז זמן רב של שעות הכנה לדיון ולסחבת מיותרת. לחילופין, מתבקש בית המשפט ככל שימצא מקום לבטל את פסק הדין, כי הביטוח יותנה בכפוף לתשלום הוצאות ראויות לתובע.

4.פתח דבר התנצלותי על העיכוב במתן ההחלטה עקב תקלה.

5.סמכותו של בית המשפט לבטל פסק דין כאשר פסק הדין אינו פגום, הינה סמכות שבשיקול דעת, אשר במסגרתו בוחן בית המשפט שני גורמים:

סיבת מחדלו של המבקש להתייצב.

סיכוי ההצלחה כי הגנתו תתקבל.

באם המבקש מצביע על סיכוי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בדרך כלל בהטלת הוצאות על המבקש.

6."כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה כדי התעלמות מדעת ממהליך המשפטי והיא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכוי הצלחה)" (ר' א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 8, עמ' 343-344; ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומי, פד"י כג' (2), 721, 723).

7.כאשר מדובר בפסק דין שניתן עקב אי התייצבות נתבע שהגיש כתב הגנה, כשאין מדובר בכתב הגנה שאינו מגלה עילת הגנה וכאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין כזה, הדגש הוא על סיבת אי ההתייצבות, שכן על טיב ההגנה ניתן ללמוד מעיון בכתב ההגנה ולא נדרש תצהיר לענין "סיכויי הזכיה":

"לעניין סיכויי ההצלחה של המבקש, קיים הבדל חשוב בין פסק דין אשר ניתן באין כתב הגנה לבין פסק דין שניתן מחוסר התייצבות. השופט רשאי לעיין בכתב ההגנה ולקבוע על פיו אם אראה הנתבע שיש לו הגנה לכאורה העשויה לעזור לו במשפט; חזרה על ההגנה בתצהיר הנתבע לא תוסיף, בדרך כלל הרבה על מה שהנתבע כבר אמר בכתב ההגנה שהגיש" (ר' י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהד' 7, עמ' 742, 743).

8.ההחלטה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, עניינה באיזון הנדרש בין זכותו של נתבע ליומו בדין, מחד גיסא, לזכותו של תובע לבירור נאות של תביעתו למניעת הטרדתו לשווא בשל מחדלי הנתבע.

9.זכות הגישה לערכאות הינה אחת מזכויות היסוד המנויות בחוק כבוד האדם וחירותו. [ר': ע"א 3115/93, יעקב נ' מנהל מס שבח, פד"י נ (4) 549, 558]. הדברים יפים אף אם היתה רשלנות של הנתבע, כפי שהודגש הדבר בע"א 32/83, בר"ע 301/81 ויולט אפל נ' דוד קאפח, לז (3) 431, 440 (ר' גם: שלמה לוין, "תורת הפרוצדורה האזרחית" מבוא ועקרונות יסוד, בע"מ' 204).

10.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים נחה דעתי, כי אין המדובר בהיעדרות מכוונת מן הדיון, מתוך זלזול מכוון בבית המשפט ובצד שכנגד, אלא מדובר בטעות שבתום לב, מה גם שהנתבע 1 התייצב לקראת השעה 13:00 בבית המשפט.

11.אשר על כן ועל מנת לתת לנתבעים יומם בבית המשפט יבוטל פסק הדין ככל שהנתבעים ישלמו לתובע ,בגין הוצאותיו, סך של 3,000 ₪ עד ליום 10.1.12.

12.מתוך הנחה כי הנתבעים ישלמו ההוצאות שנפסקו לתובע במלואן ובמועד, הנני קובע את התיק לשמיעת הראיות וסיכומים בעל פה ליום 14.5.12 שעה 09:00 (עד 11:00).

13.ב"כ התובע יעדכן את בית המשפט ככל שההוצאות לא שולמו כאמור בסע' 11 לעיל.

14. המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים בדואר ובפקס בהקדם.