סאלח נ' אלזרקי - פסקדין

פסק דין

התובעת הינה בעלים ומנהלת של סלון לכלות. הנתבעת הינה אמה של כלה שפנתה אל התובעת במהלך חודש 5/06 והזמינה אצלה בשכירות מחוך וחצאית. המחלוקת בתיק זה נוגעת לשאלה עיקרית והיא האם הנתבעת החזירה את המחוך אל התובעת לאחר שלקחה אותו בהתאם להסכם המקורי, אם לאו.

היום שמעתי את ראיות הצדדים. התובעת העידה. הנתבעת העידה וכן העידה בתה (הכלה). בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בכל רכיבי המחלוקת (אחריות וכן פרטי נזק).

התובעת טוענת כי סיכמה עם הנתבעת להשכיר לה את שני החלקים הנ"ל תמורת סך של 1200 ₪. שולמו 500 ₪ על חשבון ההזמנה. למרות שהנתבעת התחייבה לשוב אל הסלון על מנת להתאים את החצאית ולהשלים את הכנת הבגד, התחילה הנתבעת להעלות דרישות החורגות מההסכמה הראשונית. בעקבות כך, על פי טענת התובעת, סוכם שהנתבעת תפנה לתופרת אחרת, אשר תכין את הבגד ואילו התובעת תמסור לה מחוך יוקרתי. סוכם כי הנתבעת תשלם לתופרת החדשה ומנגד התובעת תוותר על יתרת ה – 700 ₪. לאחר מכן, לא השיבה הנתבעת את המחוך ועל כן הגישה התובעת את התביעה בגין שווי המחוך בסך 7,000 ₪ וכן פיצוי נוסף בסך 10,000 ₪ בגין הפסד הכנסות הנובע ביטול שתי הזמנות שהיו קשורות למחוך הנ"ל.

הנתבעת טוענת כי אכן סוכם על שכירת מחוך וחצאית, אך התובעת התרשלה בהכנת הבגד ועל כן החליטה לבטל את ההתקשרות לחלוטין והשיבה לה את המחוך. אי לכך, הנתבעת אינה חייבת מאומה לתובעת.

היום חזרו בעלות הדין על טענותיהן במהלך העדות. המדובר בשתי גרסאות סותרות. התובעת מסרה עדות עקבית וללא סתירות ואילו מנגד גרסת ההגנה כללה מספר סתירות בין עדות הנתבעת לעדות בתה הכלה. בעוד שהנתבעת הצהירה כי ביום שהשיבה את המחוך, היא שמעה מהתובעת מילים מעליבות, הרי בתה העידה כי כל המהלך של החזרת המחוך והשיחה שהתנהלה היו "על מי מנוחות". עניין נוסף ראוי לציון הינו שלמרות שהנתבעת היא זו אשר טרחה לארגן את כל הסידורים לקראת חתונת בתה, הרי כאשר על פי גרסתה, ביקשה להשיב את המחוך יום למחרת החתונה של בתה, היא דאגה שבתה תתלווה אליה לסלון הנ"ל. גם אם אני מקבל את גרסת הנתבעת שאכן מקובל להשיב את הביגוד שנשכר וזאת יום למחרת החתונה, עדיין לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת מדוע היה הכרחי שהכלה הטריה תתלווה לאותה נסיעה רק על מנת להשיב את המחוך. דבר נוסף הינו שלמרות שהנתבעת ידעה, עת ביקשה להשיב את המחוך לגרסתה, כי ההתקשרות בינה לבין התובעת מתבטלת וכי יש טענות הדדיות אחת כנגד השנייה, היא לא דאגה לקבל אישור בכתב על החזרת המחוך.

מכל האמור לעיל, נחה דעתי לקבוע כי הנתבעת לא השיבה את המחוך לתובעת.

בכל הקשור לסעד הכספי:

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בשווי מחוך בסך 7,000 ₪. היא טוענת כי זהו שווי של מחוך בשוק. לתיק בית המשפט לא צורפה כל אסמכתא בכתב שיכולה ללמד על שווי המחוך. יש לזכור כי השכרת המחוך עולה כמה מאות שקלים. בכל הקשור לנזק הנוסף שהתובעת טוענת לו (דהיינו ביטול הזמנות על ידי שתי כלות נוספות), לא הובאו בפניי כל ראיות לעניין אותו ביטול. לכל הפחות היה מקום לצרף תצהיר של אותן כלות שביטלו או לזמנן לעדות.

באיזון הראוי של הנתונים, כאמור בפסקה הקודמת, אני מעמיד את הסכום הכספי שהתובעת זכאית לו על סך 1,500 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 1,500 ₪ בצירוף החזר אגרה יחסית לסכום שנפסק וכן שכ"ט עו"ד בסך 400 ₪.

המזכירות תעביר פסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: