סאאד מחמד אחמד נ' אפרגן מרינה ואח'

פסק דין

1.בפנינו תביעתו של מר סאאד מחמד אחמד (להלן "התובע") כנגד אפרגן מרינה (להלן: "הנתבעת 1") וכנגד אפרגן יצחק (להלן: "הנתבע 2”)

2.התובע טוען כי עבד ברציפות החל משנת 1987 ועד לשנת 1994 בעסקו של הנתבע 2 אשר הפך ברבות הימים לעסקה של הנתבעת 1. לטענתו העסק הוחזק ע"י הנתבע 2 בשותפות עם בני משפחה שונים עד לשנת 1994 אז שונה שם העסק והנתבע 2 המשיך להעסיקו עד ראשית שנת 2000. בראשית שנת 2000 עבר העסק לידיה של נתבעת 1 (אשת הנתבע 2) ושם המשיך לעבוד עד חודש מאי 2001. לאחר הפסקה בת ארבע וחצי שנים חזר התובע לעבוד בעסקה של נתבעת 1 חודשים ספורים בשנת 2005 ובשנת 2006.

הסעדים אותם מבקש התובע הם פיצויי פיטורין, כשהם מחושבים על פני תקופת עבודה שתחילתה ב 10.1987 ועד לחודש 05.2001 כן הוא תובע השלמת דמי הבראה, תשלום עבור נסיעות, והפרשות לקרן פנסיה. הנתבעים מצידם טוענים כי הנתבע 2 לא היה בעליו של עסק האלומניום אלא מאמצע שנת 1999, וכי בראשית שנת 2000 עבר העסק לבעלותה של נתבעת 2. התובע עבד בעסקיהם של הנתבעים עד חודש 09/2000 ולאחר מכן עבד 5 חודשים נוספים חלקם בשנת 2005, חלקם בשנת 2006 לפיכך בהתאם להוראות חוק ההתיישנות התשי"ח-1958, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי התובע עזב מיוזמתו ולא פוטר וכן כי גם אם יוכרע שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים ,הרי שלכל היותר עליהם לשלם פיצויי פיטורים בגין התקופה 08/1998-09/2000 אז היה העסק ברשותם. עוד טוענים הנתבעים כי שאר זכויותיו של התובע שולמו על פי דין במועדן.

העידו בפנינו התובע , הנתבעת 1 ונתבע 2. כן הוגשו לבית הדין מסמכים המעידים על העסקת התובע: תלושי שכר, דוחות של שירות התעסוקה, מסמכים המעידים על העסקת הנתבע 1 הן על ידי בני משפחתו ובמקומות נוספים אחרים בתקופה בה נטען כי היה בעליו של העסק ודוחות בדבר תקופות סגר שהוטלו בשנים הרלונטיות.

3.ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה, אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מן העדויות, שהעידו הצדדים בבית הדין:

א. התובע עבד בעסקם של הנתבעים, קיימת מחלוקת באשר לתקופת ההעסקה אך אין מחלוקת כי התובע הועסק ע"י הנתבע 2 ואח"כ ע"י נתבעת 1 בחודשים 08-10/1998, 01-12/1999, 01-09/2000 04-05/2005 ו- 01/2006

ב.הנתבעת 1 החזיקה ברישיון להעסיק את התובע בתקופות: 22/05/2005- עד

19/08/2005 וכן: 29/05/2006-29/08/2006.

ג. לתובע לא שולמו פיצויי פיטורין ע"י הנתבעים.

ד.הנתבע 1 עבד כשכיר בחברת השמירה מתאריך 25/05/1988 ועד 30/12/1988 וכן שולמו לו דמי אבטלה בשנת 1989 ובשנת 1997.

ה. בחודשים 09/2000 ועד 05/2001 הוטלו סגרים ונמנעה כניסת עובדים פלסטינים לישראל.

דיון והכרעה

4.התיישנות

המסגרת הנורמטיבית העומדת בבסיס ההתדיינות המשפטית שבין הצדדים נוגעת לסוגיית ההתיישנות.

סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן:"חוק ההתיישנות") קובע כי:

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא-

(1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים"

סעיף 6 לחוק ההתיישנות מגדיר את המועד ממנו מונים את תקופת ההתיישנות כדלקמן:

"תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה"