ס"ק 57309-11-14

(בבקשת המבקש להוספת ראיה)

1.לפנינו בקשת המבקש, להתיר לו הגשת ראיה נוספת, לאחר שהסתיימה פרשת הראיות, ואף לאחר שהוגשו בתיק סיכומי הצדדים בכתב.

2.כעולה מן הבקשה, הראיה שהגשתה מבוקשת, הינה תכתובת דואר אלקטרוני בין מנהלים בחטיבת מנו"ר וטכנולוגיות במשיבה, שבה מאוזכרת שיחת סיכום בין ראש שטח שט"מ לבין עובד שכפוך לו, במסגרתה מודיע הממונה לעובד שאינו מעוניין עוד בעבודתו וכי בדעתו לבקש להוציא מכרז על תפקידו, ועל כן פונה הממונה למנהלת משאבי אנוש בחטיבה ומציין כי מבקשים להוציא מכרז על התפקיד בהקדם.

3.לטענת המבקש, ראיה זו הגיעה אליו אך לאחרונה, במסגרת הליך גילוי מסמכים שהתקיים בהליך אחר (הליך משמעתי בו מטפל ב"כ המבקש), ויש בה, כך לדבריו, כדי להוכיח חד משמעית שהמשיבה, בניגוד מוחלט לטענותיה, מקיימת מכרזים.

עוד טוען המבקש כי הדברים בתכתובת מדברים בעד עצמם, בפרט כך כשהם נאמרים על ידי מנהלים בכירים ובגורמים בכירים במשאבי אנוש במשיבה.

עוד טוען המבקש כי המשיבה לא מסרה לו על קיומו של המכרז האמור, ולא כל שכן שלא הוזמן נציג מטעמו להשתתף בהליכי מכרז, כנדרש בהסכם הקיבוצי, נשוא המחלוקת.

בנסיבות אלה, לאור נפקותו המובהקת של המסמך להליך שבנדון והואיל ולא יכולה להיות מחלוקת לגבי האותנטיות שלו, מבוקש להתיר להגיש את הראיה ולשקול את העולה ממנה במסגרת הסכסוך שבין הצדדים.

4.הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, שמתנגדת לה מכל וכל.

לטענת המשיבה, ההלכה היא שככלל לא יותר לבעל דין להגיש ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות במשפט. סטייה מן הכלל תותר רק במקרים חריגים, כאשר מדובר בראיה בעלת חשיבות מהותית במשפט, ויש בה, כדי "לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק" [ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נה(4), 577], אלא שאין זה המקרה בענייננו.

לטענת המשיבה, משהסתיים שלב הראיות והגשת הסיכומים בהליך זה, מתבקש כי הראיה שמבוקש לצרפה תהיה בעלת חשיבות מכרעת במשפט.

לטענתה, הראיה שבנדון איננה ראיה בעלת חשיבות מכרעת, המדובר בשיחת סיכום בין מנהל בדרגת ראש שטח, שהינו דרג שלישי ברפא"ל, לבין מנהל הכפוף לו, וכל שנאמר בה הוא שהמנהל יפנה להנהלת רפאל בבקשה להוציא מכרז.

לטענת המשיבה, הודעה על כוונה להפנות בקשה כאמור אינה מלמדת כי בפועל קוים מכרז כמשמעותו בהסכם הקיבוצי, היא אינה מלמדת על הליך איוש משרות במשיבה, ואין היא תורמת לתשתית העובדתית בתיק זה.

עוד טוענת המשיבה, כי המנהל שבו מדובר, אינו מצוי במונחים ובהגדרות של ההסכם הקיבוצי, וכך גם העובדת שכתבה את דבריו. השימוש של המנהל במילה "מכרז" אינו מצביע שמדובר במכרז כמשמעותו בהסכם הקיבוצי.