ס"ק 56036-05-15, ס"ק 5702-07-15

1.בתיק זה עולה השאלה כיצד לפרש הסכם קיבוצי שנחתם ביום 11.10.72 בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית (אם כי אלה נקראו אז בשמות מעט שונים).

לאחר שמיעת הצדדים, עולה כי ההסכם הקיבוצי הנדון אינו נהיר דיו, וניתן אף לומר כי יש להתאימו לעידן הנוכחי.

2.בית הדין סבור, כי הכרעה שיפוטית ביחס לשני העובדים נשוא שני ההליכים דנן לא תפתור את הבעיה באורח משביע רצון, ותותיר עדיין מחלוקות בין הצדדים בשאלת אופן הפיטורין של עובדים במצבים שונים.

לבית הדין אף נמסר, כי ישנם הסכמים קיבוציים נוספים מאותה תקופה, אשר נוסחו באופן דומה.

3.לאור האמור לעיל, בית הדין סבור כי על הצדדים לעשות מאמץ על מנת למצוא פתרון מוסכם בדרכי נועם. היתרון במציאת פתרון שכזה ברור; הצדדים עצמם הם שיגבשו את הפתרון, אשר ישפיע על עובדים רבים במשק.

בית הדין סבור, כי הכרעה שיפוטית המתבססת על עובדות של שני מקרים יחידים, אינה הדרך המיטבית למציאת פתרון אשר ישפיע על עובדים רבים במשק.

4.הצדדים קיימו מגעים בדרגים כאלה ואחרים, ואלה לא הביאו למציאת פתרון מוסכם.

לאור האמור לעיל, בית הדין ממליץ לצדדים לקיים מפגש בין הגורמים הבכירים ביותר משני הצדדים: מצד אחד - יושב ראש הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מצד שני – נשיא התאחדות התעשיינים בישראל.

בית הדין מודע לכך כי גורמים בכירים אלה טרודים ועסוקים במשימות רבות ושונות במסגרת תפקידם. עם זאת, בית הדין סבור כי ראוי לפנות זמן מתאים מצד גורמים בכירים אלה, על מנת לנסות ולהגיע להסכמות, ולו הסכמות עקרוניות, שלאחריהן יוכלו הגורמים האחרים משני הצדדים להמשיך את המלאכה ולפרוט לפרוטות את אותן הסכמות עקרוניות.

5.ב"כ הצדדים מתבקשים להעביר החלטה זו אל מר אבי ניסנקורן ואל מר שרגא ברוש, ולהודיע דבר לבית הדין בדבר תוצאות המגעים עד ליום 24.1.16.